אז פתחתי לעצמי פה בפוסט הקודם כשרשמתי שאני עוברת את ה5 פגישות אבל זה הדרדר לפגישה אחת, כמובן לא מהצד שלילפעמים קשה לי להבין איך הם מוצאים מישהו או יותר נכון מה גורם לגבר שלא רוצה מערכת יחסים להכנס לאחת כזאת? הרי כל מי שפסל אותי על סמך זה בסוף מצא מישהי אחרת
הדייטים איתי סבבה לגמרי וגם מחמיאים למראה, אז אולי זה עיניין כימי? אולי הריח שלי מקולקל ואף כלב לא ירצה אותי בזמן היחום?
ומנגד שוב הגורל צוחק עליי ושולח מישהו שנראה שמעוניין אבל למרות הניסיונות שלי אני לא מצליחה להרגיש אליו משהו שיכול לגרום לי להתפשר על כך שזאת לא אהבת חיי.
כשהיה פה פעם אחרונה הייתי מרוחקת וקרה ובשלב מסוים קצת בכיתי מעצב אבל הוא לא שם לב. רציתי לסיים את הפגישות ביננו אבל הוא ככ חמוד ומתחשב והיה לי כואב.
כשקלט שאני כמה ימים דוחה אותו רשם שיעריך אם ארשום פשוט אם לא בא לי. השלכתי את זה על המצב הנפשי שלי וזה גם קצת נכון בהתחשב שהתכתבתי איתו בוכה מתוך המיטה.
אין לי כוח יותר לחיפוש המזוויעה הזה ובחיים לא הייתי בכזה מחזור של פגישות ואני מיואשת מכל הבירוקרטיות ואני כבר לא זוכרת מי זה מי או איך קוראים להם. נהייתי זונה של דייטים
אבל הכל כמובן כדי לטשטש את הכאב מהאהבה הנכזבת שיחסית לזמן שנמשכה אם הייתה בכלל קיימת, זמן ההחלמה שלי ארוך להחריד
ושוב אני מתוך המיטה כותבת. הימים כואבים לי וצירוף תחושת הבזבוז חיים והשעמום הקיומי איך מישהו מתפלא בכלל שאין לי חשק לחיות.
אתמול נפגשתי עם מישהו חמוד עם טראומת פרידה כי זה המזל שלי. כמובן שאני מאובססת על הפלאפון אבל לא באמת מצפה לכלום
אני ברגרסיה של שנתיים
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שין גימל