לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

*


This new century keeps bringing you down

Avatarכינוי:  שין גימל

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2013    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2013


אמרתי לסבא שלי, "נכון שיש את הפניות החדות ברכבת? לפעמים אני מתפללת שהיא תרד מהפסים ותתרסק"
"אני ממש בדיכאון, אני בדיכאון-דיכאון, רשמי כזה, לא דיכאון של עצב. דיכאון של 'מה אני עושה עם החיים שלי' ".
ותמיד שאני אומרת את זה הוא נראה כאילו קצת בא לו למות
ואז הוא הזמין הפוך. הוא אמר לברמן שהבנות שלו קוראות לו "זקן" כשהוא מזמין נס. ואז אלתרתי למה הפוך זה יותר מלכותי מנס.

ואז אני אומרת לו כמה שאני צריכה שינוי. אבא שלי הזה, כל הזמן שואל במה אפשר לעזור אבל העזרה כל כך יכולה להיות פשוטה לו וכלום לא עושה עם זה.
אבא עכשיו מנהל הבריכה בקיבוץ שבו הוא גר. שעתיים נסיעה ממני אבא גר ואני לא חושבת שאי פעם סלחתי לו על זה.
כשהייתי בטיפול נמרץ אבא אמר משהו על איך זה מרגיש שילדים שלו בבית חולים. ושכחתי שאני הבת שלו ורציתי להגיד לו: "אבל עמית וליאור בסדר" ובדיוק התפוצץ לי וריד וכל המיטה הייתה דם.
אני רואה שהרבה מפנטזים על היום שהם יראו להורים שלהם "מה זה". שיהיו באשפוז ויאשימו אותם, אבל אבדתי את המומנטום. לא עשיתי כלום בשביל לעשות לאף אחד שום דבר ואפילו לא נהניתי מהספק של כל הדברים שהייתי יכולה לבקש, לא עשיתי כלום מרוב שזה היה רצון טהור ללכת.
ועכשיו יש לי את הדיכאון המלכותי הזה שהוא דיכאון של מבוגרים רציונאלי נורא יש לי סיבה להיות מדוכאת וזה ברוך

אני שונאת את החיים שלי אני שונאת את החיים שלי ואני שונאת את עצמי יותר. אני לא חושבת שאתם יודעים כמה אני שונאת את עצמי.
אני מסתכלת על כל הוידיואים שאני עושה ואני מתביישת בעצמי. אני כל כך מפחדת שיחשבו שאני מטומטמת ואני כזאת פרופסור לענייני אובדנות בתוך הראש אבל מי היה יכול לנחש.
כשהרצון ללכת מהעולם הוא כל כך טהור ונקי כשלא רוצים שאף אחד ידע פשוט להתעופף מהחלון

אז אבא שלי מנהל הבריכה אני בטוחה שהוא יכול לעשות לי ג'סטה של לעבוד בבית הקפה שפתחו שאף אחד לא סיפר לי בכלל, ראיתי בפייסבוק, או למכור ארטיקים מזויינים ולאכול את הדיאט כי כל החברות שלי נורא רזות ולא אוכלות הרבה ויש לי בולמוסים של מוות
והוא אמר לי שזה החלום שלו שהייתי גרה ואמרתי לו "תשכיר לי חדר בקיבוץ לתקופה" וזה נפל בין הכסאות כמו שאני נופלת בד"כ בין הכסאות.

זה נורא מעליב ש
זה נורא מעליב כש
זה נורא מעליב כי
ואני נעלבת מהמון דברים ורוב הזמן אני מרגישה נורא מטומטמת
מטומטמת ויש לי זרועות גדולות
ידעתם שאני לא הולכת עם גופיות כי אני מתביישת?

אני שונאת מאוד ובא לי שינוי אבל אין לי כישורים חברתיים או מוטיבציה ויש לי מחשבות על שלוות עולמים נורא תמימה
אני לא חושבת שהקוראים פה בכלל הבינו שהייתי בטיפול נמרץ שלושה ימים כי חוויתי התנתקות רוחנית ולקחתי את המינון הכי גבוה שהייתי יכולה לחשוב עליו ושזה נס שאני כותבת עכשיו כי הרופאים בכלל הכינו את המשפחה שלי ל"ביי ביי"
וחודש אחרי רק בכיתי שלא ניסיתי קצת יותר ולא סיפרתי למשפחה שאחרי שבאו לקחת אותי לבית חולים לקחתי עוד כמה בשושו ליתר ביטחון אבל היו עליי איזה חמישה רופאים שעשו עבודה מרהיבה

אבל השיער שלי באמת נראה טוב בבית חולים, לפחות זה
והנה יציאה מטומטמת




נכתב על ידי שין גימל , 28/6/2013 17:30   בקטגוריות אבא, דיכאון, משפחה, עזרה, קטעים, פסימי  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יומהולדת


ואני במשבר גיל נוראי
החלפת קידומת יותר קשה משל משקל


נכתב על ידי שין גימל , 25/6/2013 01:07  
37 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 








לא משנה כמה בגדים אני אקנה וכמה אני אשקיע כסף ואיזה צבע בשיער אני עושה או איזה תספורת יש לי בראש תמיד תהיה את החולצה הזאת שתקח את כולן בסיבוב והיא תהיה הפרשס שלי שתלך איתי לקבר
(זה עגיל אין לי פופיק נוצץ)
נכתב על ידי שין גימל , 23/6/2013 01:42  
23 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קצת חבל לי


קצת חבל לי שרק עכשיו בדיעבד אני קולטת שאנשים לא הבינו שאני צינית בפוסט הזה של ה"עובדות על נשים"

אני מאמינה שמי שמכיר אותי היה יכול להבין את זה לבד שאני מקצינה ומחמירה אבל לא כולם לצערי
וזה רק כי הייתי סקרנית לחפש "ש.ג" במנוע חיפוש כי מאז שחסמתי את האפשרות שייכנסו אליי משם אני לא יכולה להנות מלראות תוצאות.

אבל אם באמת הייתי רושמת פוסט זימה לוהט שזה רוב מה שמחפשים, הייתי רושמת אותו בטח על "מייקל סקופילד", שלפי כל הגדרה אפשרית "מרטיב לי ת'פיתה"
הייתי ברגע חשקוקי שמיימי שהחלטתי שאני לא יכולה לחכות עוד יותר פרקים ב"נמלטים" ולא מעניין אותי שאני רק בעונה הראשונה, ידעתי שהוא וד"ר טנקרדי הולכים להשתגל. אז הלכתי ליוטיוב וחיפשתי "michael scofield and sara tancredi make love"
אבל אחרי שהקלדתי את השם שלו יצא לי: "michael scofield death scene". ואז רציתי למות.

אני אספר לכם שיש לי פוביה ממחלות מין. כל כך פוביה שגם בחלומות שלי, אם יש קצת אקשן אני דואגת לשאול: "שמת קונדום?" ואם לא, אני קמה בידיעה שיש לי איידס.
הייתי כל כך פרנואידית שהלכתי לרופא שלי ואמרתי לו שאני הולכת למות ממחלת מין, אז הוא נתן לי הפנייה לבדיקות.

ומחווה לבלוגרית החמודה, 5 דברים טובים שיצאו לי בתוצאות של מכבי:
1. אין עגבת

2+3. אין הרפס סוג 1+2

4+5. אין הפטיטיס B+C

ובונוס!!!!- 6. אין כלמידיה



אני ממש מצטערת על הפוסט אני ממש ממש סליחה 3 בלילה אני מצטערת
אבל זה רק כי לקחתם אותי ברצינות ב"עובדות על נשים" והייתי חייבת לאוורר פה את אוירת בית חולים

והצלחתי להשתלט על התספורת החדשה שלי
ולגרום לאף שלי לא להראות כמו חציל
אבל אל תאמינו לתמונות

נ.ב
לפעמים אני גם רצינית

נכתב על ידי שין גימל , 17/6/2013 02:39  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ילד #2


לאתגר קרת יש סיפור, על מישהו שחברה שלו נכנסה להריון והוא נכנס ממש לפאניקה כי הוא לא ידע איך הילד יצא.
הוא אמר שזה כמו רולטה רוסית, אתה לא יודע מה יכול לצאת לך, יכול לצאת לך איזה חרייאת קטן.
אז הוא הלך לסבתא הגדולה שלו וסיפר לה את החששות שלו. היא אמרה לו שלעוברים אין דעה חופשית עדיין, כמו פלסטלינה.
אז  שיישן ליד הבטן של חברה שלו כל לילה ויחלום חלומות טובים טובים, כדי שיעבור לתינוק.
אז כל לילה הוא ישן ליד הבטן שלה וחלם חלומות
הוא לא זכר מה הוא חלם אבל הוא היה בטוח שזה חלומות טובים, 
בסוף יצא להם סוס פוני.


בואו נצא מנקודת הנחה שכן יהיה לי ילד, שיהיה איזה מישהו ממש אמיץ שממש יתאהב בי עד כלות נשמתו ואני אוהב אותו ואמשך אליו וארצה לשכב איתו כל לילה
ותתפספס לי גלולה פה ושם
ונגיד, יופי, יהיה לנו ילד אהבה קטן. נגדל זרע של אהבה כדי שיצמח לנו אוצר קטן של רגשות
אמרו לי שמאניה דיפרסיה זה תורשתי, 15% סיכוי שזה יעבור לילד
עכשיו צומח אוצר קטן של רגשות קשים שרוצה למות
אוצר קטן של רגשות שרוצה למות ולטרוף את כל העולם לסירוגין
יודעים מה, לא יהיה לו מאניוש דיפרסיוש
יהיה לו דיכאון מלכותי
נגיד שתהיה לי בת עם הפרעות אכילה
או רגישה כמוני

אבל קודם בואו נטפל בזה שאני לא רוצה שתהרס לי הבטן.
נכתב על ידי שין גימל , 14/6/2013 16:47   בקטגוריות קטעים, אהבה ויחסים  
23 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




לפעמים אני כמו הילדים הקטנים בסופר שצורחים על הריצפה ובוכים ומשתטחים ותופסים לאמא שלהם ברגליים

לפעמים אני מקבלת התקפים של צרחות ומתחילה לבכות
אני בוכה וצורחת בו זמנית ומקללת ובוכה וצורחת עוד כמה קללות ויוצאים לי הדברים הכי נוראיים מהפה
לפעמים כמו היום אני שולחת smsים נוראיים אחד אחרי השני עם אותו התוכן
כפול 40 פעם
תארו לעצמכם שהפלאפון שלכם מקבל התראה להודעה 40 פעם עם אותו התוכן
אחר כך מתקשרת עוד 10 פעמים לצרוח וניתוק. שוב טלפון וניתוק
ובכי בכי
צורחת ובוכה
לפעמים גם זורקת משהו

תארו לכם ילד קטן בוכה בסופר

"הפרעת מצב רוח" הם קוראים לזה אבל זה בעצם "גיהנום"
נכתב על ידי שין גימל , 11/6/2013 12:23   בקטגוריות דיכאון, עזרה, קטעים, פסימי, שחרור קיטור  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נראית כמו לסבית


אני בקיבוץ של אבא שלי וזה מה שיוצא:

הסתכלות 
מסקנה
נכתב על ידי שין גימל , 7/6/2013 21:34   בקטגוריות וידאו בלוג'ס  
42 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הסיפור על נורית


כשאורי הביא לנורית תפוח היא זרקה אותו והלכה לשחק עם ילד אחר

קניתי לו היום קקטוס מפלסטיק 
קקטוס קטן וחמוד מפלסטיק שלא ימות
עטוף בצלופן וסרט ורוד בשביל רוח היום

קניתי לו היום קקטוס ליומהולדת
כי אין לו מספיק ירוק בנשמה

התיישבתי על הספסל וחיכיתי שיבוא לידי כדי שאוכל להגיד מזל טוב ולתת לו את הקקטוס
חיכיתי שיסיים לדבר בטלפון
הוא ניתק את הטלפון
חלף על פניי
והלך לשבת עם מישהי אחרת



בסוף היום חיכיתי בפינה כדי שיבוא, תפסתי אותו ושאלתי אותו אם יש לו יומהולדת
אמרתי לו מזל טוב ונתתי לו את הקקטוס הוא שמח ושאל איך צריך להשקות אותו. אמרתי לו שזה מפלסטיק והוא התלהב
אמרתי לו ביי ואז הוא שאל לאן
ואז עזבתי את איכילוב. יש לבבות שלא בנויים לזה
נכתב על ידי שין גימל , 4/6/2013 20:11   בקטגוריות דיכאון, שירים, קטעים, אהבה ויחסים  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



וידאו בלוג לטסט



*עריכה מאוחרת כי פרסמתי אחרי הטסט:
עברתי 
נכתב על ידי שין גימל , 3/6/2013 11:35   בקטגוריות וידאו בלוג'ס  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חכה חכה


"בואי נזמין את שיר עם הנרגילה אלינו"
"שיר יכולה לבוא גם בלי נרגילה!!! חכה חכה אני הולכת לדבר עם הילדים שלך על זיונים"

-אמא שלי וחבר שלה
נכתב על ידי שין גימל , 1/6/2013 21:03  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





103,485
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , המתמודדים , ציורים ואיורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשין גימל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שין גימל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)