לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

*


This new century keeps bringing you down

Avatarכינוי:  שין גימל

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2011    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2011

יש לי פיפי


ואני מרגישה קצת יותר טוב עכשיו, את השלב הקשה עברתי לצערי לבד אבל בסוף לא הייתי לבד
אני שוב קצת התחרפנתי ככה זה שאני ברגעים כאלה אני שולחת מלא הודעות וסמסים ואני עושה את המוות אם הייתי יכולה הייתי מתקשרת לסלקום ומבקשת שיחסמו לי את השיחות בטח אם הייתי עושה את זה קודם הייתי כבר נשואה

וכשחשבתי שהכל הסתדר לעת עתה באתי לקחת גלולה קוטלת ילדים וגיליתי ששכחתי לקחת אתמול
שיטטטטטט

אני מקווה שהגוף שלי לא ישים לב (כי אני בתקופת בולמוסים הוא צריך קודם לעכל את הביסקיוויטים ואז כמה שאני לא לומדת לקחים) ושלא תעזבוני כי אני נותנת יותר מידי מידע על מערכת הרבייה שלי

פיזדייץ בלאט
נכתב על ידי שין גימל , 28/8/2011 23:57  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני לא יודעת למה אני רושמת את זה פה אבל מה שאני יודעת זה שאני צריכה עזרה עכשיו ודחוף אני לא יכולה עם הבדידות הזאת יותר והלבד הזה אני באמת מרגישה שאני מתמוטטת, לא הגיוני שאני מסוכסכת עם כל כך הרבה אנשים ופתטית עד רמה שלא מחזירים לי אימייל אני מרגישה כמו חולת נפש והלוואי והיה למישהו אכפת מספיק כדי לבוא בלי להתקשר
אני ממש צריכה עזרה וחשבתי שאם אני ארשום את זה זה יעזור אבל זה לא עזר בכלום ובטח אני אמחק את זה עוד מעט כי אני מרגישה נורא פתטית וזה מוסיף לי לתחושה כמה אני מפגרת ופסיכית ובא לי למות 
נכתב על ידי שין גימל , 28/8/2011 20:41  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני הולכת להיות הומלסית


בכל משברי הדיכאון שלי בכל הלבד שלי בכל הפרידות המריבות וההתקפי דיכאון תמיד היה לי את הבית שלי לחזור אליו
לא עוד!
בעוד כ-3 חודשים ככל הנראה יתגוררו בבית שלי בחדרי שלי אנשים זרים עם מספיק כסף לממן שכר דירה לבית פה
אם היה לי מבנה משפחה תקין כמו שאמור להיות, כזה עם אבא אמא ואולי איזה אח או אחות זה היה ברור שהייתי עוברת עם משפחתי לאן שהיא תעבןר, עם כל הקושי שכרוך בזה
אבל המשפחה שלי מעוותת לגמרי, אמא שלי לא ילדה עוד ילדים ואבא שלי גר ליד נהריה עם המשפחה החדשה שלו שלא מצליחה להכיל אותי (אבל אני לא מאשימה אותם, רק את אבא)
שנים שאני רגילה להיות לבד בבית, לא לבד של אחר"צ אלא לבד של ימים שלמים.
במיוחד בשנה האחרונה שאמא שלי ישנה נון סטופ אצל בן זוגה ובקושי מבלה בבית
בשנים האחרונות התרגלתי לפרטיות מירבית (בכל הקשור לזה- התהלכות בעירום, להפעיל את הבית עד הבוקר, סקס קולני וכיוצא בזה..) ונורא קשה לי שגבר בא לפה במיוחד שהבית כזה קטן ואני שומעת כל "בלופ" של קקי ואני לא יכולה לאכול עם הידיים מהמקרר
או ללכת בלי חזייה
או לבצע אקטיים מיניים כפי שהם אמורים להתבצע

אצל חבר של אמא שלי יש עוד בעיה, וזה שיש לו שישה ילדים. נכון הם לא גרים איתו, אבל שכל יום בערך הם מטפטפים את עצמם וכל שישי הם באים וישנו שם, ושאמא שלי תהיה כל הזמן בבית ואני אהיה כל הזמן עם גבר ואני אהיה כל הזמן מצוברחת זה סידור לא נוח

אני הולכת להיות הומלסית בעוד כ-3 חודשים אלא אם כן אמצא דירה יותר מידי זולה בשביל להיות אמיתית,
אם איזה זקן ייאמץ אותי לחיקו וייתן לי יחידת דיור באחד הבתים שרשותו
או שאמצא בן זוג נורא אימפולסיבי עם דירה אבל זה ממש חסר סיכוי כי אני מבריחת גברים מקצועית 

לנושא אחר- אני ממש בודדה מאי פעם הגעתי למצב שאפילו אין לי ידידים (כן הברחתי גם אותם אבל פה דווקא אני זאת שאמרתי 'לא' ולא ההיפך אבל עדיין נדפקתי בתחת) והחברה היחידה שלי בחו"ל ל200 שנה
הקשר שהתחלתי הסתיים (הפתעעעעעעהההההה) ובא לי לצאת למסיבה של שנות ה-80 או ה-90 או ללכת לפארק נחשונית ולנסוע על אופנוע קטן כמו שעשיתי בכיתה א' ( אני מקווה שיתנו לי לעלות בטח במקבלת גובה אני אעבור)

מה עושים הומלסים חוץ מסמים?
נכתב על ידי שין גימל , 27/8/2011 19:48   בקטגוריות שחרור קיטור, פסימי  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כמו שווארמה


אני על הצד, על הבטן, על הגב
שיר קמה שיר שוכבת ונרדמת
שיר קמה אחרי שעה
הולכת לעשות פיפי
10 דקות נרדמת שוב
מתעוררת מתגלגלת כמו שווארמה
הזמן לא עובר
חם
מזגן
קר
לסגור
וחוזר חלילה
הולכים לישון ואני יודעת שקשה לך להירדם, מנסה ליצור תנאים אופטימליים
מחבקת מאחור, נרדם
מנסה לא להתגלגל כמו שווארמה אבל לא נרדמת
מתהפכת כמו שווארמה. שינה
קמה
פיפי
נרדמת
קמה שוב
ישנתי שעתיים הלילה כמו תמיד
בימים שאין עבודה אני קמה בבוקר והולכת אחרי שעתיים לישון 6 שעות עד אחר"צ
בימים של עבודה אני חוזרת סחוטה
נרדמת בישיבה
ואז מתחיל 'מועדון קרב' שלי

כאילו אני נרדמת וקמה ולא יודעת איפה אני
מה השעה? איזה יום היום?
מה השעה???!
אני נרדמת אחר"צ
מתעוררת. 2 שיחות שלא נענו
לא מספיקה לבדוק נרדמת שוב
שווארמה
מתעוררת שוב. שיחה שלא נענתה. אני רוצה לבדוק אבל לא מצליחה. שווארמה
קמה שוב. רוצה לצאת מהבית. רוצה להתקשר רוצה שיעירו אותי רוצה לדעת שיש עולם בחוץ. נרדמת
קמה. הלוואי ומישהו היה מעיר אותי הלוואי ומישהו היה מנער אותי. אבל אני לא יכולה לקום לבקש. שווארמה
בלילה מאוחר אני קמה משנת הצהריים שלי
מיליון שיחות שלא נענו. אין לי כוח להשיב על כולן. אני מתקשרת לחיבוק
מה השעה? '-12 וחצי'
זין.

משהו מפחיד הולך פה משהו מפחיד הולך לי בשינה
לפחות נרדמתי באמצע הבולמוס, גמרתי חצי חבילת ביסקיוויטים ולחמנייה עם שוקולד ב-10 דקות. רציתי גם מקדונלדס אבל לא הצלחתי לקום ולהתעורר בשביל סבא
שווארמה

נכתב על ידי שין גימל , 26/8/2011 01:42   בקטגוריות דיכאון, עזרה, קטעים, פסימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נימפומנים


*בביניין משרדים, בשליחות מהעבודה להביא בקבוקים למחזור, במעלית


אביב: 'שיר, המעלית הזאת נתקעת הרבה'

שיר: 'גם אני'


...

*בישיבת נערים, כל נערי הפרוייקט ולילי העובדת הסוציאלית


נטלי: 'לילי, את זוכרת מה אני אני רוצה להיות שאני אהיה גדולה?'

לילי: 'מה?'

נטלי: ' n, e, r, o...'

עדן: 'נימפומנית??'

..

אני שיר ואני עובדת בפרוייקט בשיתוף על"ם לנוער בסיכון ואני הנוער בסיכון

אני עובדת במטבח של מסעדה כשרה גורמה (אם יש דבר כזה גורמה כשר) במטבח הכנות

אני נמצאת שם כבר 8 חודשים ואני עובדת 3 משמרות בשבוע שזה תקדים בכל 10 שנות הפרוייקט כי בד"כ אחרי חודש עולים משמרות אבל אני מקרה 'מיוחד'

אחרי כמה חודשים עולים למטבח למעלה להתחיל בהכנת האוכל עצמו (אני עובדת בחיתוכים וכל מה שמסביב) אבל אני החלטתי להישאר למטה כי המטבח עושה לי ממש רע, הרעש הלחץ והשעות הלא נוחות

אני לא מתעניינת בבישול ואם הייתה לי אפשרות הייתי רוצה לעבוד עם כלבים

בגלל שאני עובדת למטה בהכנות בזמן שכולם מתקדמים למעלה יצא לי ל'היפרד' מהרבה חבריי למטבח ועכשיו כל מי שלמטה חדש

אני מאוד מתוסכלת כי מצאתי את החדשים מאוד מתסכלים בעיניי ועצלנים

אני עצלנית מטבעי אבל אינני יכולה לסבול עצלנות במקום העבודה. כמובן אפשר לקטר אני עושה זאת לא מעט, אבל ברגע שמחפפים אני מקבלת קריזה.

החדשים צוחקים מדברים של ילדים קטנים ומתלהבים מזה שהם מזיינים, דבר מאוד תמוהה בעיניי כי לדעתי אחד הדברים הכי סקסים שיש זאת מסתוריות וילדים שמספרים על ה'זיונים' שלהם גורמים לי לרצות לדפוק בהם נגחה

מה שגם אחד מהם נדבק אליי בצורה מאוד יוצאת דופן והיום ממש התעצבנתי עליו. הוא מתקרב אליי יותר מידי וקורא לי "שירונט" או "אשרינו", את "אשרינו" אני אוהבת. כשהוא מתקרב אליי ומנסה להיות סקסי בא לי להרביץ לו והיום הוא בהה לי בציצי ועברה בי חלחולת. זה למה גם התחלתי לשים גוזייה וחזייה בו זמנית. אהא


אבל מה שמטריד אותי כעט הוא בואה של נערה חדשה ביום ראשון. אינני יודעת איך היא נראית ובא לי לבכות. אני מרגישה מאוד מאויימת מזה שבאה נערה חדשה ובא לי לדפוק כדור. בכל שמונת החודשים שלי שם באה רק נערה אחת שאותה אני מוצאת לא מאיימת במיוחד. כנראה שהיא לא מאיימת במיוחד.

לפחות אני לא חרמנית יותר בעבודה

ההההההסוף

נכתב על ידי שין גימל , 24/8/2011 01:27   בקטגוריות קטעים  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אתמול המצאתי בדיחה שחורה


-מה זה תסמונת דאון?
דיכאון


בכל המטבח היום הלכתי כדי שמישהו יצחק וכמעט סיפרתי ל"שף על" שזה בעצם "שף עאלק" בעיניי
החלטתי לא לסגור את הבלוג בסוף לפרטי כי החלפתי עיצוב ואני חושבת שהוא ממש מחמיא לפיגורה של הבלוג שלי ואני מתגאה בו
ואני נורא נעלבתי כי לאף אחד לא היה אפכת  אבל לפחות יש לי 4 בדיחות באוסף שאני יכולה לקרוא להן שלי! 
החלטתי לחזור למשטר ה'אקס-בוקס' ואני ממש מאסטר בפינג פונג נגד הטלוויזיה אבל לצערי ברגע שאני רואה משהו בתור סוג של מטלה אני מפסיקה לעשות אותו, ובאקס בוקסר קשה מאוד לשחק בלי קצת להזיע והשרידי הפרעות אכילה שנשארו לי מהבהבים לי שזה מרזה
במיוחד בזמן האחרון שאם לא הייתי מדממת פעם בחודש הייתי בטוחה שאני בהריון, כל היום אוכלת פוקאצ'ות, 20 פעם ביום בעבודה אני עולה 2 קומות ברגל כדי לגנוב תפוח אדמה להמבורגר או אולי לקרוע לי איזה פוקאצ'ה. במקרים קיצוניים אני הולכת לקונדיטוריה ומלקלקת שוקולד.
היום אכלתי את כל זה אבל גם בשביל הנפש טבלתי עגבניית שרי בטחינה. יא-מי

נולדה לי גם בת דודה חדשה לפני קצת יותר משבוע ואני לא נראית לעצמי כל כך מתרגשת מזה. המשפחה שלנו מאוד קטנה וזאת הבת דודה השלישית שלי, הראשונה נולדה שהייתי בת 11.
התפיסה שלי גם לתינוקות מעוותת לגמרי ואני לא מבינה למה אנשים מתלהבים מתינוקות שרק נולדו הם כאלה מעוותים ואני לא רואה הבדל בין תינוק לתינוק
אני גם לא מבינה איך חלק מתפתחים להיות יפים וחלק נראים כמו תחת
אבל אני 9 דקות במיים אני נראית כמו זין מקומט אז אי אפשר להאשים אותם על 9 חודשים..

נוגה היפה שלי גולחה למשעי ושראיתי אותה פרצתי בבכי, היא נראית כמו צ'יוואווה עם מסכה של צ'ובאקה ומקל של מטאטא בתחת 
אסור לצחוק כי הם מרגישים נורא מובכים אבל בעצם רציתי לבכות כי היא לא היא ואני מרגישה כאילו פשטתי את עורה והרסתי את חייה ואני בכלל צריכה להרגיע איתה לפעמים אני באמת בטוחה שהיא הבת השעירה שלי 
נכתב על ידי שין גימל , 22/8/2011 23:45  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תמותו






אל תלחצו ממני, יש לי קטע כזה
שירררררררררר
נכתב על ידי שין גימל , 21/8/2011 14:54  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זה או זה (בחירה בין 2 תמונות ימחק אוטוטו)


סופסוף מצאתי חבר'ה מעריצים של רובי בישראל אבל מעריצים כמוני לא סתם, מהסוג שנסע ביולי ל-4 הופעות רצוף של טייק דאת ובכולם היה שורה ראשונה+ הביא לרובי את דגל ישראל שבו הוא התעטף ואיתו עלה על הבמה

אנחנו עושים קליפ לרובי שיבוא וכל אחד צריך להצטלם עם שלט ושורה מהשיר

הביצוע יצא לי על הפנים ואמא שלי מיהרה לראות מסטר שף אז היא לא אמרה לי שהידיים שלי מגיעות לשמיים ובכלל לא תואמות את התנועה שלו

אני בהתלבטות בין זאת:



וזאת:

&nbsp;

בכוונה שמתי את האור הזה כי פלורסנט זה משמין וזה עושה שרירי בטן! הא!

נכתב על ידי שין גימל , 18/8/2011 22:14   בקטגוריות רובי וויליאמס  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פורטרייט


כל קשר שהייתי בו אי פעם בסופו של דבר נגמר נורא עצוב ובחסימה של פייסבוק
בכל קשר שהייתי בו במהלכו ובסופו נאמרו בערך אותם משפטים והפגמים נשארו אותם פגמים
בסוף פחות או יותר שנאו אותי או התנתקו ממני לגמרי
האבסורד הוא שבמהלך הקשר הרגישו אליי הכי קרובים ואהבו אותי מאוד יותר מאת הקודמות
אז מה גורם בסוף לכולם לשנוא ולברוח?
לפעמים אני פוחדת שאני חולת נפש שנכנסת לתוך המוח של אנשים וכמו מכשפה "מכשפת" אותם ומשגעת להם את השכל, מכניסה אותם לדיכאון אבל בסופו של דבר ובסופו של קשר הם תמיד קמים על הרגליים יותר מהר ממני ומתקדמים הלאה
אבל אני נשארת ושומעת את אותן הטענות
לפעמים אני באמת חושבת שמשהו דפוק אצלי בשכל כי הרי אם זה נגמר תמיד כ"כ נורא ומתרחקים ממני כמה שיותר מהר (בקשר האחרון זה היה שיא, תביאו טרופי) למה אוהבים אותי? למה התחילו איתי את הקשר מלכתחילה?
אני לא מוכרת חתול בשק והיה לי יותר מקשר אחד דרך בלוג ואני לא מסתירה כלום לצערי
ניסיתי לחשוב על זה והגעתי למסקנה שרוב שונאיי היו אוהביי
שניים מהעבודה מסוכסכים איתי כי לא הייתי מעוניינת באותה דרך כמוהם, בני הזוג הקודמים או כל קשר שלא יהיה נגמר רע אחרי אהבה נורא גדולה
תמיד אני אומרת שאני מעדיפה שישנאו אותי מאשר שלא ירגישו אליי כלום, שנאה זה רגש מאוד מושקע וזה לא קלישאה שהוא נורא גבולי לאהבה
אני רוצה תמיד לצרוח שיברחו כי אני חולה בראש ואני יכולה להזיק
אבל אני יכולה גם להביא אהבה עצומה ובאמת אכפת לי, ואני מודעת לטעויות ולשגיאות שלי עד כאב, וכמה זה כואב שאני חוזרת עליהן שוב ושוב
אתם יודעים איך זה לשמוע את אותו המשפט בדיוק משני אנשים שונים ששונים אחד מהשני 180 מעלות אבל נפגשים באמצע דרכי?
אני מצטערת על מה שאעשה עושה מרגישה ארגיש הרגשתי עשיתי שיגעתי משגעת אשגע
אבל כנראה שאני אמשיך לעשות את זה עד שאני ארגיש ביטחון
בא לי לבכות וממש רע לי כי מצאתי מישהו שאכפת לו אבל אני כמו שמן ומיים פשוט דוחה



ממש נמאס לי מהתחושה המחורבנת הזאת בא לי לשלוח לכולם מכתבי התנצלות
באמת מזל שאני גרועה במספרים אני זוכרת רק שלושה זה או שאתם צריכים להיות אמא שלי, שנתיים וחצי איתי או חברה מכיתה ז'
נכתב על ידי שין גימל , 18/8/2011 03:04   בקטגוריות עזרה, קטעים, אהבה ויחסים, שחרור קיטור, פסימי  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




עכשיו אני רואה ים והוא ביישן הדבר הבא הוא בנות ים וצדפים ואז אני רואה אותך! כמה שניות לפני שנרדמת ביקשת חמניה (זה לגמרי בשבילך עכשיו) וזה הזכיר לי את הנסיך הקטן וזה גם גרם לי לרצות לאהוב אותך לנצח אבל נצח ואני זה דברים לגמרי מקריים אין שום סיכוי שאני אעבור את גיל שלושים ורק רציתי יד בטיול הזה כי נמאס כל כך להיות לבד יד שתחזיק ולא תעזוב כי העצים לא שמחים בלי יד שכזאת והמחשבה מרוקנת והנוף ערום הכל בלויי ומאובק וחסר משמעות
נכתב על ידי שין גימל , 17/8/2011 00:44  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תנועה מגונה


שמתי לב לתופעה חוזרת ונישנת אצלי שבעיקרה כל תמונה שלוקח לה יותר מ-5 שניות להצטלם אני מרימה את יד ימין בעצבים וצועקת עם הפרצוף העקום "נווווווו כבררררררר!!!!!!"
אני ממש שונאת להצטלם ושונאת שאומרים לי לחייך וזה בערך כל מה שצריך לעשות בתמונות ולפעמים שקשה ללחוץ על הכפתור המזורגג אני ממש מאבדת עשתונות ואז כנראה זה הזמן המתאים לצילום
דוגמא מס' 1: לפני כ-3 שבועות אירחתי בבית שלי את האנשים מהעבודה ולהיות כחלק מההוייה החברתית לקחנו תמונה אבל החיוך ממש כאב לי כי הלחי ממש כאבה לי כי היה עליי מישהו יותר מ-30 שניות (מי שרמוטה עכשיו מייי)


בתמונה תוכלו לראות סימנים מזהים כגון הדיאט קולה המטריף שלי ונוגה הנושה נושה שקינאה ובאה לעזרתי אע"פ שהיא הייתה ממש בסדר אתמול. GO GIRL!

דוגמא מס' 2-: תמונה שנלקחה בהפסקה בעבודה (די ישנה הבנדנה כבר לא מחמיאה לי כבעבר, כיום אני נראית כמו מנקה ושאלו אותי שבוע שעבר איפה השואב אבק, לפנות שולחנות והיד עוד נטוייה) (אני לא הייתי מתעסקת עם זאת שמתעסק לכם באוכל כלבים)
הורדתי את המשקפיים כדי להראות קצת יותר טוב מדוגמא מס' 1 אבל 5 שניות יותר מידי וחטפתי קריזה&nbsp;


אל תשימו לב שזה עם יד שמאל כי בטח ממש ממש רציתי להרים את יד ימין אבל היא החזיקה את האבו ארבע שלי

דוגמא מס 3: אצל סבא וסבתא, פה אין לי באמת תירוץ למה התעצבנתי, מה שאני יודעת זה שלא רציתי שיצלמו אותי מלמעלה וצעקתי על חבר של אמא להוריד את המצלמה
אני סתם ברברית




אני מתחילה להאמין שיש אלוהים והעולם לא פועל על קארמה
היום שמחתי לאיד על דפקה שקרתה למישהו שדפק אותי בעבר ובדיוק נחתכתי&nbsp;
הייתי בטוחה שאלוהים מעניש אותי
אבל למה שאלוהים יעניש אותי אם הוא חנון רחום?
נכתב על ידי שין גימל , 15/8/2011 00:01   בקטגוריות קטעים  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תובנה לחדר המיטות#1


"טובים השניים במין מהאחד"

 

 

 

 

שיהיה שישי נעים וסקסי ושלא תרקבו בבית יבשושיים ומאותגרים מינית כמוני. תהנו מתוקים~

נכתב על ידי שין גימל , 12/8/2011 22:27   בקטגוריות מין  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שמעו, (ציור:"חברות")


היום קיבלתי חיבוק
חיבוק כזה אמיתי וחזק כזה שבאמת דואג ולא מתבייש ולא מתנצל
חיבוק כזה של חום ואהבה וכנות 
חיבוק מלא בכוונות ודאגה, ורצון לעזור

גם נוגבו לי הדמעות 
ולא הייתי צריכה להתנצל שאני בוכה ועצובה
אז ירדו לי קצת עוד..

שמעו, איזה חיבוק קיבלתי עכשיו...


צוייר לפני 4859357 שנה שעוד הייתי בגהה זה תמונה שלי בתור ילדה קטנה עם הכלב זאב שהיה לנו אז, צריכה לצייר אותי ואת נוגה בלי ספק...
נכתב על ידי שין גימל , 10/8/2011 22:24   בקטגוריות דיכאון, עזרה, צבעי מים, שירים, אהבה ויחסים, אופטימי  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





103,029
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , המתמודדים , ציורים ואיורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשין גימל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שין גימל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)