לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

*


This new century keeps bringing you down

Avatarכינוי:  שין גימל

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2015    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2015

פתאום נהיה קיץ אני לבד מתחת שמיכה


ואבא חוזר ואומר
מה עם עבודה? מה עם לימודים?
שעתיים
דקותיים
שניותיים
והנה אני תקועה מאחור

היומהולדת שלי עברה בסדר חוץ מ4 שעות חלון שבו הייתי לבד עם עצמי ואני ועם ציפייה לקבל מזל טוב מהפאנקיסט
יחסית למה שחשבתי שאהיה בהיסטריה כמו בעבר מבחור אחר שחיכיתי למזל טוב, חוץ מלחשוב על זה ולהתבאס לא התאבלתי וגם יצאתי והכל המון המון המון מוצרי חלב (אני רגישה ללקטוז הייתה לי שנה הפסקה)
הלכנו לים לאיזה שלושת רבעי שעה והכנתי שני ג'ונטים, יחד עם דודה שלי והתניתי את הצטרפותה של אמי רק בתנאי ולא תגיד לי כלום שאעשן אותם (היא מודעת לעישון רק לא חוותה זאת מול עינייה)
בסוף יצא שאמא שלי גמרה לנו 3/4 סיגרייה שיצאה מבוזבזת כי מה לעשות היא לא יודעת להכניס לריאות, ולא משנה כמה שכטות לקחה והחזירה לי שמתי לה חזרה אותו ביד עד שתלמד. הניסיון אולי לא צלח אבל אני רואה זאת התקדמות משמעותית מפעם כשכמעט התעלפה שנודע לה שאני מעשנת
לאחר מכן הלכנו למסעדה אהובה ומה אני אגיד? לא מצליחה להנות. לא מצליחה להיות ברגע, אני מרגישה שאני מתנתקת וככה היה גם בהופעה של רובי שהרגשתי שאני מתנתקת וזה אוכל אותי עד היום. בראש אני אומרת לעצמי שעוד שנתיים יהיה בסדר ואלך שוב להופעה. מעניין כמה כסף הוצאתי על רובי מגיל 12

לי ולפאנקיסט אין הרבה נושאי שיחה אבל לא משעמם לי אף פעם. אולי כי בראש אני גם כל הזמן חושבת על מה להגיד ועל מה לדבר ואני מתה שנגיע כבר למיטה כי אז אנחנו יותר אינטימיים. ככה סתם שומרים נגיעה
אני מה זה מתגעגעת, באמת
כשהוא לא אמר מזל טוב ביומהולדת התבאסתי אבל לא הרס אותי. יום אחרי זה כבר טימטם לי את המוח והרגשתי שאם לא אמר מזל טוב לא אראה אותו יותר
אתמול קיבלתי בסמס מזל טוב באיחור

אני מסתכלת על זוגות ואני תוהה מאיפה הם הכירו אחד את השנייה. אני מנסה להסתכל על בחורים ועזבו שזה לא מעניין אותי (הראש שלי עסוק) אני גם יודעת שזה פשוט לא יקרה, אני לא מהטיפוסים שיהיו להם בני זוג רציניים. ולא שאני לא רוצה, זה הכי אני אבל משהו בי פשוט לא נותן לזה לקרות. יכולים לחבב אותי ולהיות מעוניינים אבל לעולם לא מעבר. וגם אם יש מישהו מעוניין הוא הכי לא הטעם שלי
אני שילוב של ילדה וסבתא. אומנם אני גרה לבד ויש לי רכב ומגדלת כלבה אבל חוצמזה אני לא מתפקדת אז מי יקח אותי ברצינות? הפרנסה שלי זה ביטוח לאומי וגם זה לא מספיק לכלום בערך, מחכה לעזרה שלהם במציאת עבודה ובינתיים דופקת את הראש בקירות

גיל 22 אצלי בפה כבר חצי שנה אבל תמיד הייתה נחמה שהייתי בת 21 והיה לי עוד זמן. זהו אין עוד זמן וככה זה לא יכול להמשיך. חשבתי על לעבוד בתור אורזת במאפייה עוד פעם רק במקום אחר, הבעיה היא שהשיער שלי יסריח כל הזמן

אמן וניפגש ויהיה לנו כייף


נכתב על ידי שין גימל , 28/6/2015 22:51   בקטגוריות אהבה ויחסים  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



היום אכלתי גבינה צהובה


משיטוט ממש קל פה בין הבלוגרים שלא חצו את ה18 ואת הי"ב אני מודה לעצמי שהיה לי את השכל לא לחזור לתיכון
רק מקריאה קלה על חיי בית הספר אני עפה חזרה אחורה ליקום אחר, יקום אפילו יותר רע ויותר בודד ויותר חסר אונים

לא כתבתי הרבה זמן כי הדבר היחיד שיש לי בראש זה הפאנקיסט והאמת היא שחלק מהתגובות ביאסו לי את התחת וגם ככה זה הדבר היחיד שיש לי בראש אז העדפתי לא לכתוב
כל פעם יש משהו חדש שמכניס אותי להיסטריה. עכשיו זה שאולי השיער שלי הסריח או שלא היה לעיניין שלא הסעתי אותו לעבודה שלו שנמצאת 10 דק ממני ברכב ובמקום זה הלך. לזכותי יאמר שהלכנו לישון ב7 בבוקר והוא יצא ב10 וחצי. מה שהוא לא יודע זה שהיה לי כאב בטן של שירותים מצב חירום כוננות 00 ואין מצב שהייתי מצליחה לשרוד נסיעה בלי אפילו לשחרר גזים (אחחחחחחח כל כך טוב להוציא את זה)
האמת שעד שכתבתי את שורות אלה עוד הייתי יכולה לנהל עם עצמי משא ומתן האם זה בסדר או האם זה לא ובד"כ הצלחתי להרגיע את עצמי אבל כשאני מעלה את זה על כתב אני אומרת לעצמי יא מטומטמת, למה פשוט לא הסעת אותו??? 

או האם הציפורניים ברגליים שלי לא גזורות טוב
או שהמכנס מסריח
או שהבית מטונף
או שבגלל שהתבלינים פג תוקף ב2006
או שהיה משעמם
או בגלל החום שיש לי מהסיגריות בין השיניים (:-( )
כל אלה סיבות למה לא ירצה להיפגש איתי יותר. ברור לי מאליו שזה חלק מבעיה גדולה יותר שאני בחרדות ואובססיות אבל וואללה, קשה לי ככה. קשה לי אחרי כל פגישה להרגיש שזאת הפעם האחרונה וקשה לי כל פעם למצוא פגמים ובעצם במי אין פגמים? חוץ מהבית של אבא שלי יש בית מושלם ונקי במאה אחוז?

הפסקתי כדור אנטיפסיכוטי לפני כמה ימים והיום כבר הרגשתי שהוא יצא לי מהסיסטם בכך שאני מתחרפנת ולא מסוגלת לשבת בבית. אולי זה גם קשור לזה שאין מה לעשן, אבל בכל אופן כזאת היפריות לא הייתה לי הרבה זמן. התעוררתי ב6 בבוקר ואיכשהו מצאתי איך למלא את הזמן עד עכשיו. עכשיו אני מתחרפנת. אולי גם בגלל זה אני רושמת בבלוג

יש לי חוסר מנוחה ודופק לי הלב וקשה לי לנשום. לא קל שכמעט מאה אחוז ממה שעובר לי בראש זה על בנאדם אחר שיכול להיות שלא אראה שוב עצוב לי כי ב"כתום זה השחור החדש" שאלו אותן כאילו מה זה אהבה בשבילן ומישהי אמרה שזה לפחד להירדם כדי לא להפסיד אף דקה איתו. כשהוא נרדם אני אוהבת לשים את הראש קצת יותר נמוך כדי לנשום את הנשימות שלו וממש כמעט איך שאני נרדמת חוטפת התקף חרדה. אולי כי הפעם הוא ישן על הגב?



נכתב על ידי שין גימל , 20/6/2015 18:01   בקטגוריות אהבה ויחסים, שחרור קיטור  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





103,029
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , המתמודדים , ציורים ואיורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשין גימל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שין גימל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)