שמחת תורה לא נסעתי לשום מקום, החלטתי להישאר במגרש הביתי,
יש לזה בכל זאת כמה יתרונות....
מסתבר אומנם ששנת אבל מסתיימת אחרי 12 חודש אבל זה לא אומר שאנשים מסביב יפסיקו לחשוב שאתה עדיין בתוך שנת האבל,
אני לא יודע אם זה נובע מכך שאנשים לא יודעים לספור או ששנה מעוברת מבלבלת להם את החשבון...
ערב חג, עושים בבית הכנסת הקפות, הגבאי (אחד מ 2) שמחלק את הספרי תורה לאנשים נכנס לא מזמן לשנת אבל, אני רואה שהוא מחלק ומחלק ולא נראה שהוא עצמו הולך לעשות הקפה עם ספר תורה,
לרגע אני נזכר שכילד לעשות הקפה עם הספר תורה נחשב אחד משיאי היום (להבדיל שיא אחר היה קבלת שקית הממתקים שבית הכנסת חילק :)) הבעיה הייתה שככל שאנחנו (הילדים) ראינו כבר את עצמנו כבוגרים יתר הסביבה לא תמיד הייתה שותפה לדעה, והגבאים נטו לחלק את הספרי תורה לנוער רק בהקפה האחרונה, העניין הוא שהרבה יותר מגניב לעשות הקפה יחד עם המבוגרים ולא בהקפה של הנוער, מי שהצליח לשים ידו על ספר תורה מוקדם יותר כאילו הוכיח לעצמו ולסביבה שהוא כבר לא ילד. אגלה לכם בסוד שהשיטה שלי "לגנוב" ספר תורה מוקדם יותר הייתה פשוט ללכת לפני/אחרי איזה קשיש שקיבל ספר להקפה ולהמתין שתוך זמן קצר יגמר לו הכח לסחוב את הספר והוא יבקש ממני להחליף אותו, כמדומני שהיו אפילו מקרים שאני ביוזמתי עדכנתי את הקשיש שאם הספר תורה יהיה כבד לו מידי, אשמח לסייע לו ולהחזיק במקומו....
אבל אם נחזור לימנו אנו ולגבאי בשנת אבל שלא נראה כהולך לעשות הקפה עם הספר, מיכוון שאני כבר כמעט חודש אחרי סיום שנת האבל לא טרחתי לבדוק בספר שלי בבית מה הדין לגבי אבל בשמחת תורה, אבל בבית הכנסת ישנו עותק של הספר גשר החיים לרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, ספר שדי מקובל בציבור כספר יסוד בהלכות אבלות, מתוך סקרנות בדקתי בספר ושם היה רשום שחור על גבי לבן שלאבל בתוך שנה, ואפילו בתוך שלושים מותר להקיף עם הספר תורה, אך אסור לו לרקוד.
ניגשתי לגבאי האבל ואמרתי לו "אתה יודע שמותר לך גם לעשות הקפה עם הספר..." הוא אמר שמישהו אמר לו שאסור, אז עדכנתי אותו שגשר החיים כותב שכן, הוא שמח לשמוע ואמר שגם אמרו לו לא לתת לי ספר כי גם לי אסור, עדכנתי אותו שאין לי שום בעיה להקיף עם הספר מ2 טעמים:
- מותר לאבל בתוך שנה להקיף
- אני כמעט חודש כבר לא בשנת אבל...
במובן מסויים מבחינתי היה יותר חשוב להשמיע את הטעם הראשון, כפי שוודאי הבנתם מהשנה החולפת יש לאנשים מנהג מגונה להמציא איסורים על אבלים ללא מקור הלכתי....ולי יש נטיה לעשות דוקא ולהוכיח את ההפך....
כשהאבל לקח באמת ספר תורה להקפה אחד המתפללים לידי (גבאי לשעבר) אמר "מה פתאום אסור לו לקחת" אז הסתובבתי ועניתי לו שגשר החיים כותב להיפך...הוא ענה לי "אתה והפסקים המוזרים שלך..." אז החזרתי לו "זה לא פסק שהבאתי מהבית אלא גשר החיים שמצאתי בבית הכנסת עצמו...". (בדקתי אחרי זה בבית בספר שלי ושם היה רשום באמת אותו דבר ונדמה לי שגם הביא את גשר החיים כמקור).
ויהי ערב ויהיה בוקר יום חדש, הגבאי השני (זה שלא באבל) בא לשאול אותי אם אני רוצה להיות שליח ציבור בשבת, ותוך כדי השאלה הוא כבר אומר שבעצם זה לא משנה כי אסור לי בשנה ראשונה...שאלתי אותו מאיפה המציא את זה והוא אמר שככה הגבאי הקודם פעם אמר לו לגבי אבל בשנה ראשונה, אמרתי לו שזה מעניין כי "גשר החיים" לא שמע על האיסור הזה אלא להפיך....
האמת שעד לאותו רגע התבלטתי אם לגשת תפילה אחת או לא, והאמת שאחרי ששמעתי את הטענה שאסור לי (שלא ברור שיש לטענה על מה לסמוך) זה רק חיזק אותי כן לגשת, ניגשתי לגבאי לשעבר לתהות על הנושא והוא אמר שפעם הרב שהיה בבית כנסת התעצבן שמישהו ניגש להתפלל בשבת לפני יום הזכרון הראשון, הגבאי לשעבר ניחש שזה בגלל שהאבל עדיין בתוך ה12 חודש של האבלות, עניתי לו ש"גשר החיים" לא שמע על הבעיה וחוץ מזה שאני כבר תכף מסיים 13 חודש....
אז הוא הודה שכנראה אין לי בעיה.
עוד לא החלטתי מה אני באמת יעשה, אם אגש זה רק לערבית בליל שבת....
עדכון: ערב שבת אכן ניגשתי להתפלל ערבית של שבת, עברתי את זה בשלום סה"כ,
אחרי זה ניגש אלי אחד המתפללים (נודניק ידוע) ואמר שאני יכול להגיד קדיש כל יום עד ליום האזכרה,
עניתי לו שזה מנהג הספרדים, לא האשכנזים, אז הוא הוסיף שהוא לא תכנן להגיד אבל אם דיברתי על מנהגים שאשכנזים לא עולים להתפלל בשבת בשנה ראשונה, עניתי לו שאני כבר מכיר את זה אבל לא מצאתי סימוכין הלכתיים מבוססים לטענה הזאת, ובלי קשר אני כבר סיימתי את השנת אבל ככה שזה לא רלוונטי....
ואני כבר חשבתי שאחרי שסיימתי את שנת האבל לא יהיו פוסטים שקשורים בדברים כאלו.....
בכל מקרה למי ששאל,
האזכרה תתקיים ביום חמישי הקרוב כ"ט תשרי (27.10) בשעה 16:00,
תפילת מנחה תתקים בכניסה לבית העלמין בשעה 15:45.
שבת שלום !
בבלוג זה
בכל הבלוגים
