*פוסט כשר לפסח ללא חשש קטניות.
אומנם כבר עבר עלינו חג הפסח ובכל זאת רציתי להעלות על הכתב דוגמא מוחשית לתובנה שהגעתי אליה במהלך החג בנושא.
אחרי לימוד מעמיק במיוחד השנה בהלכות קטניות בפסח הסתבר לי שהמון מוצרים שכתוב עליהם "כשר לפסח לאוכלי קטניות" אפשר לאכול גם מי שמקפיד על איסור קטניות.
וישאל השואל (ובצדק), אם כן, מדוע כותבים גופי הכשרות "לאוכלי קטניות בלבד", בהכללה מדובר באחת מ2 סיבות:
א. ישנם גופי כשרות המחמירים בנושא הקטניות ואוסרים כל מקרה אף כשיש מקום לא להחמיר
ב. ישנם נותני כשרות שלא בקיאים עד הסוף בחומרים מהם מורכב האוכל \ בהלכה ומעדיפים להחמיר על כל צרה שלא תבוא (* קיבלתי עדות ממקור ראשון ומהימן על חוסר יכולת של משגיח בפיצריה להסביר איזה קטניות יש במוצר שהוא כתב עליו "לאוכלי קטניות")
ההבדל בין סיבה "א" ל "ב" הוא שבמקרה של "א" מחמירים בצורה מודעת ובמקרה של "ב" זה חוסר ידע.
כמידי שנה הופיעו לקראת הפסח מאמרים שונים בעלוני שבת בנידון, השנה גם קיבלתי לידי את חוברת "דרשת שבת הגדול" של הרב דב ליאור וכן הלכתי לשמוע את שיעורו בנושא הלכות פסח בכלל ודיני קטניות בפרט, העולה מדבריו (ויש פוסקים נוספים שתומכים בחלק מהסעיפים או בכולם) ש:
א. יש מרכיבים חדשים שלא היו באשכנז כשקיבלו את איסור הקטניות ולכן אין להחמיר בהם (מבוסס על פסקו המפורסם של הרב פיינשטיין בעניין בוטנים)
ב. שמנים המופקים מקטניות שללא מגע עם מים אין מקום להחמיר ולאסור אותם (ויש פוסקים שאף הכשירו באופן גורף כל שמני קטניות מיכוון שלאחר הפקת השמן אין את החשש המקורי לעירבוב השמן עם חיטים)
ג. תערובת קטניות שהוכנה לפני הפסח מותרת לכתחילה. (יש החולקים).
למרות שכל סעיף עומד בפני עצמו, יש הרבה מיני מאכלים שניתן לאכול בצירוף של כמה סעיפים שונים (ועוד לא דיברנו על שמני ליפתית שמיוצרים מדבר רעיל שלא ראוי למאכל ולכן אין לאסור את השמן, ראו תשובתו של הרב יעקב אריאל בנושא)
וכבר ידועים דבריו של הרב קוק:
"אין לבקש להחמיר במה שלא קיבלנו על זה מרבותינו, בדבר שבעצמו הוא סייג (=קטניות בפסח), ואין להוסיף חומרא על חומרא כי אם במה שמצאנו מפורש או בראיות ברורות".
ואיך כל זה קשור לכותרת הפוסט?
כשגופי כשרות רושמים על קרטיב (קרח) "כשר לפסח לאוכלי קטניות" סופו של דברים שקמים אנשים ומפסיקים להקפיד על קטניות בכלל, ובדיוק על זה כתב הרב קוק בשעתו לבד"צ האשכנזי בירושלים (ההדגשה שלי)
"וחלילה לנו לחשוב, שעל-ידי מה שאנו מתירים את המותר - מה שלא היה דבר זה במציאות על מה שיחול מנהג של איסור - כי בזה ניתן פרצה לפני הפורצים, חלילה. אדרבא, כשיראו העם כולו, שמה שהוא מותר אנחנו מתירים, אז יאמינו ביותר, שכל מה שאנו אוסרים הוא מפני שכך דין תורה... אבל אם נאסור אפילו דברים הבאים על-ידי המצאה חדשה שלא היה מעולם כלל, יאמרו שהרבנים חפצים להחמיר מליבם ואינם חסים על הציבור, ובזה יש נתינת יד לפרצות גדולות, ה' ישמרנו"
ולקינוח, תשובה מראש למי שחושב שאדרבא יש מקום להחמיר בעניין כמידת חסידות, הנה מה הרב קוק כתב ומצטט את רבי חיים ויטאל:
"ועיקר הנטייה לחומרות יתירות, במה שיש דרך סלולה על פי דרכי התורה להקל, אין זה מילתא דחסידותא כלל. וכבר גינה עניין זה, קדוש ד', הרח"ו ז"ל, בהקדמתו לספר "עץ החיים", ודייק, שזוהי מדה של המתרחקים מפנימיות התורה, רחמנא ליצלן מהאי דעתא (השם יצילנו מדיעה זאת), וזה לשונו הקדוש: "...כי בסיבת היותם מואסים בעץ חיים, אין הקב"ה עוזר אותם, והם שוגים בפרטי עץ הדעת טוב ורע, ומהפכים אותו לרע, ומטמאים את הטהור, ואוסרים את המותר, ופוסלים את הכשר" עכ"ל"
אגב, יש ספר חדש שמוקדש לנושא הקטניות, אמור להיות הספיר המקיף ביותר בנושא ב750 שנה האחרונות (לפחות ע"פ מחברו), אחרי שאקבל את ההזמנה בדואר אכתוב אולי המלצה בנידון.
אתם כבר מכירים את השורה הקבועה..הערות וכו'.. אשמח לקבל בתגובות פה/למייל וכו'...
לילה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
