לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הותר לפרסום*

בלוג שיעסוק בעיקר בנושאים על סדר היום, אקטואליה, שמאל וימין, דתיים ושאינם דתיים, הציבור הדתי לאומי, ועוד. ומידי פעם גם קצת חומרים אישיים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2011    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2011

אנשים שצריך לכלוא מאחורי סורג וברח


זה פוסט פריקת עצבים...

 

 

קולנוע

 

השבוע היינו בסרט בקולנוע, The Next Three Days ("שלושת הימים הבאים").

הסרט באמת משובח מז'אנר הדרמה/מתח/פעולה, עם משחק מ-ע-ו-ל-ה של קורט ראסל וגם הופעה קטנה יחסית של "13" מהאוס (מי שעוקב אחרי האוס יבין.....),

 

את הסרט ראינו כמובן בסינמה סיטי כהרגלי בקודש, זה היה סתם ערב רגיל באמצע השבוע, מסתבר מסיבה לא ברורה שהיה לסרט הרבה ביקוש (הוא לא כזה חדש...) וכשהגענו לאולם הוא היה מפוצץ מפה לאוזן, אבל עד כאן הכל טוב ויפה,

 

הצרה התחילה כשהסתבר שמאחורינו לרוחב כל השורה ישבו ערימה של רפי שכל שבהחלט היו יכולים לחזק את התיאוריה של דארווין אודות מוצא האדם, שמרוב שהתרכזו בעצמם טחו עניהם  מלראות שהאולם קולנוע מלא באנשים אחרים מלבדם...כל הסרט הם לא סתמו את הפה, מדיבורים כללים ועד הסברים עד מה הולך בסרט, לידי ישבו זוג שסבלו כל הסרט מאותה חבורה שנעצו/נדנדו את הרגל במושב שלפניהם (דהיינו המושבים שלידי), למרות בקשות חוזרות ונשנות של הזוג שיפסיקו זה לא ממש עזר (כשראיתי אותם בסוף הסרט עלה לי לראש תמונה של משפחת פילוס, מארץ נהדרת...).

 

לא חשבתי מספיק לחשוב כמה בדיוק מגיע לאנשים כאלה לשבת מאחורי סורג ובריח, מה שבטוח הוא שצריך להבדילם מיתר החברה המתוקנת.

 

כביש

 

זה כבר ממש ממש מעצבן, ישנם לא מעט נהגים, מכל המגזרים והמינים שפשוט שכחו שהנתיב השמאלי נועד לעקיפה ולא לנסיעה איטית....

 

אין שום סיבה שבעולם שנהג שנוסע בנתיב השמאלי ימשיך לנהוג בו במידה והנתיב הימני פנוי ורכב במהירות גבוהה מגיע מאחוריו, אני לא צריך לעקוף מימין גם אם הנתיב פנוי ולעשות ולזגזג על הכביש רק בגלל שאיזה בטלן נח לו להישאר בשמאלי.

 

מכוון שאני לא מהצופרים בדרך כלל, אני מאותת עם האורות לקראת ההתקרבות שלי לרכב שלפני ,אני תמיד מוודא שיש לו אפשרות לחזור לנתיב הימני / להגביר את הקצב ואז לחזור לנתיב הימיני לפני שאני מאותת, כי מי שנקלע לנתיב השמאלי ללא אשמתו אין לי נגדו דבר כמובן,

 

הצרה הכי גדולה היא שיש אדישים/עיוורים/דווקאים שמתעקשים להישאר בשמאלי, במקרים כאלה אני שוב מאותת, בשלב הבא אני מצמצם מולם טווח בשביל שיבינו שאני רציני ושאם אם לא רוצים אותי דבוק אליהם כמו צל עדיף להם לפנות את הדרך ולפעמים כשממש נחה עלי רוח אני פשוט עוקף מימין, חותך שוב לשמאל ומוריד את הרגל מהגז....ברוב המקרים כשאנחנו יורדים בכביש בינעירוני לאיזור ה50 קמ"ש הנהג מאחורי סוף סוף מרגיש מה שאני הרגשתי וחוזר לנתיב הימני, בשלב הזה אני כמובן שם גז ונעלם באופק (הלקח נלמד,אולי), הבעיה היא כמו שטרח לציין אבא שלי ז"ל שיש כל כך הרבה נהגים לחנך שזה חסר סיכוי....

 

החלום הרטוב שלי הוא לנסוע באיזה ג'יפ מבוצר היטב ופשוט לתת דחיפה קלה קדימה עם הפגוש שלי, אולי זה ינער את הנהג שלפני, לצערי אני כמובן לא יכול לממש את זה מסיבות של תקציב וחוק...

 

אגב אני נוטה לחשוב שאותם אלה שמעכבים את הנסיעה בגלל מהירות איטית יהיו אותם אנשים בדיוק שיחנו בשולי מעבר צר תוך כדי הפרעה לנהג שנוסע בשביל, אגב במקרה כזה של נהג רשלן אם יצא לי בטעות להיכנס לו במראה או משהו אני אפילו לא מתכוון להשאיר פרטים (טרם קרה עד היום), מי שברשלנותו וחוסר התחשבותו חוסם כביש/שביל גישה, שישבור את הראש לבד. (דוגמא לאותם אנשים אפשר למצוא כל בוקר ליד התחנת רכבת בעיר מגורי, יש שביל כניסה לחניה שמצד אחד החניה ומצד שני נחל, זה לא מפריע לאנשים "לגנוב" חלק מהשביל ע"מ לחסוך להם הליכה של 2 דקות....).

 

בקטנה

 

זוג שחושב שפייסבוק/מייל משותף זה דבר מגניב, שיכנס פה לקרוא:

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4019089,00.html

נכתב על ידי Nadav-H , 27/1/2011 22:45   בקטגוריות אישי, כללי, ביקורת, שחרור קיטור  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יוסי שטיין ב-2/2/2011 20:43
 



חבר מביא חבר, או שלא....


לפני כמה זמן נתקלתי באתר של חברה שנותנת שירות של בדיקת חשבון סלולאר,

במידה והם מוצאים דרכים לחסוך לכם כסף אתם משלמים על השירות,

במידה ולא מוצאים דרכים, הבדיקה בחינם.

הרעיון הוא למשל המליץ לכם לעבור למסלולים אחרים יותר משתלמים, לבטל שירותים שלא צריכים, לבקש החזרים על שירותים שחויבתם בלי ידיעתכם וכדומה.

 

במקרה שלי הניסיון לא היה מוצלח, לקח להם יותר מידי זמן לספק לי את הדו"ח אחרי נידנודים חוזרים ונשנים שלי, ובסופו של דבר גם לא מצאו משהו משמעותי לחסוך וחייבו אותי סתם.

 

החברה שולחת לכם שאלון לגבי שירותים שקיבלתם, נניח "בחודש X  חויבתם על גלישה סלולארית Y שקלים, האם הזמנתם את השירות הזה באותו חודש?" היה כמה חודשים שעניתי שאני לא זוכר (יש אופציה של הזמנתי/לא הזמנתי/לא זוכר) מיכוון שהם לא מצאו מעבר לזה שום ממצאים של טעויות או מסלולים אחרים יותר מוצלחים הם עטו כמוצאי שלל רב על התשובה שלי שאני לא זוכר, וחישבנו את זה כאילו חויבתי בטעות והפלא ופלא הם מצאו לי כסף שמגיע לי חזרה, ולכן הם כמובן חייבו אותי בעלות הבדיקה.

 

כל זה רבותי רק היה ההקדמה,

 

השבוע אני מקבל טלפון בשעות הבוקר, על הקו מדבר X מאותה חברה, והוא מספר לי שיש להם מבצע מיוחד, שאם אתם להם טלפונים של 5 חברים אוכל לזכות  ב Disk On Key, אני לא זוכר אם אני מקבל אותו אוטו' או שזה רק בתנאי שהחברים שלי אכן מזמינים את השירות,

 

הסברתי למוקדן החביב שזה לא לעניין, אני לא נוהג לספסר במספרי הטלפון של חברים שלי, הוא כמובן שלא נסוג וניסה להסביר לי שזה סה"כ יכול להיטיב איתם, אמרתי לו שאני לא נוהג למסור הלאה מספרי טלפון של חברים שלי ובטח בטח שלא לחברה מסחרית מבלי לקבל את רשותם קודם ושהאמת היא שעד כמה שזכור לי גם החברים שלי נהגו עד היום באותה מידת הגינות כלפי....

 

בשלב זה ניסה המוקדן לשנות טקטיקה והציע אם כן שאתן לו טלפונים של ידידים ולא של חברים...

 

הסברתי לו שגם מספרי טלפון של ידידים אני לא נוהג למסור לחברות מסחריות ללא רשותם,

 

בשלב הזה עשה המוקדן ניסיון אחרון ומגוחך, הוא הציע שסתם אפתח דפי זהב ואקריא לו 5 מספרים...אני לא יודע אם זה היה בדיחה או רציני אבל עד שניסיתי לחשוב מה לענות לו הוא כבר סיים את השיחה, אולי בשלב הזה הוא הבין שממני לא תצמח לו ישועה או עמלת גיוס.....

 

 

מכתבי כסת"ח

 

טוב, מסתבר שלא רק שרי הממשלה שולחים לרוה"מ מכתבים כהכנה לוועדת חקירה עתידית

 

(החוקר: מדוע לא התרעת שבגלל הקיצוץ בתקציב לא היה מספיק כבאיות/ציוד/נשק?

השר: להיפך ב 1.1 כתבתי מכתב חריף לרוה"מ עם דרישה תקציבית בדיוק בנושא הזה...

החוקר: אוקי, וחוץ מלכתוב מכתב מה עוד עשית?

השר: הכנסתי אותו גם לתוך מעטפה ואפילו הדבקתי בול)

 

גם בעבודה יש את זה, רק שאצלנו זה בלי בול.

יש לקוחות שמהר מאוד אתה לומד שאצלהם כל ביקור  שלך באתר שלהם זאת וועדת חקירה, וכל מייל שקיבלת מהם זה האקדח המעשן שאני לא בסדר...

 

במקרים כאלה כבר למדתי לא להשאיר שום דבר ליד המקרה, כל מה שיש לי לאמר אני כותב לאותם לקוחות או במקרה הכי גרוע אומר בעל פה ומיד מסכם את זה במייל כתוב, כך שתמיד אוכל להוכיח שאמרתי/עניתי/טענתי....

 

הבעיה מתחילה שזה גולש גם למשרד, הבוס שואל למה הפרויקט תקוע:

 

אפשרות 1 : אני עונה שהלקוח עוצר את הפרויקט, לא הכין את הציוד להתקנה וכו'...וכנראה שאיכשהוא אני זה שיחטוף על הראש.

אפשרות 2: לשלוח מייל ללקוח ולהסביר שמיכוון שא,ב וג טרם בוצעו על ידו הפרויקט מתעכב, ומתי יסימו את החלק שלהם, ולמתי כבר אפשר לתאם הגעה שלי.

אפשרות 2 דלוקס: כל מה שכתבתי מיקודם + לכתב במייל גם את הבוס, ברגע שהוא מכותב נגמר הסיפור, עכשיו הפרויקט המתעכב נדבק גם אליו....

 

בקטנה

 

למי שפיספס:

 

"בעקבות ההמלצה שהגישה המשטרה, הודיעה פרקליטות המדינה על המלצתה להגשת כתב אישום נגד הרב מוטי אלון. היועץ המשפטי לממשלה יכריע"

 

ונקנח בהמלצה על שיר חנוכה מקסים:

 

 Candlelight - The Maccabeats - Hanukkah

 

(אם נהנתם מהוידאו הזה כנסו לכתבה שעשו בערוץ 10 על הביקור שלהם בארץ במסגרת אירוע של בני עקיבא:

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=772470)

 

נכתב על ידי Nadav-H , 20/1/2011 22:33   בקטגוריות כללי, ביקורת, עבודה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כמה בקשות ליום שאחרי וכמה מילים על חומרות


תרומת איברים

 

בעקבות הסערה האחרונה והעלאת המודעות לכל הנושא של תרומת איברים אני רוצה להשאיר פה צוואה וירטואלית שתתועד לעולמי עד בעניין רצוני במקרה וחלילה...

 

הריני לגלות דעתי שבמקרה וחלילה יקרה לי דבר שיגרום למצב של מוות מוחי, ולאחר שרעייתי\משפחתי יקבלו אור ירוק מפוסקים מובהקים אבקש לתרום כל איבר שניתן להשתיל וע"י כך להציל או לתרום לחולים אחרים.


למען הסר ספק, תרומה זו יכולה להיות לכל מי שנמצא ברשימת ההשתלה בארץ, כאשר עדיפות תינתן לחולים שבעצמם חתמו על כרטיס אדי או שגילו דעתם שמוכנים לתרום לאחרים במידה והם ימותו מוות מוחי (העדיפות לחולה שמוכן לתרום תינתן תמיד ללא יוצא מן הכלל), במידה ויש צורך לתרום למי שאינו מוכן לתרום לאחרים (משיקולי דת או אחרים) הוא יעמוד בסוף הרשימה כשלפניו חולים יהודיים ממדינות אחרות שכן מוכנים לתרום מאחרים.

 

כמו כן האור הירוק לתרום את האברים תלוי כאמור בחוות דעת הלכתית מתירה של פוסק מובהק שקיבל על עצמו את החלטת מועצת הרבנות הראשית (בראשות הרב שפירא והרב אליהו) שמכירה במוות מוחי כמוות סופי. לא ינתן שום מעמד לפוסק שלא קיבלת את המוות המוחי כגורם מכריע כפי החלטת וועדת הרבנות הראשית או שאינו מכיר במעמדה ההלכתי של מדינת ישראל.

 

לא שאני חושב שמחר בבוקר משהו מזה רלוונטי, אבל חשוב לי לכתוב "צוואה" זו קבל עם ועדה, גם ע"מ להביא דעתי בנושא וגם למנוע מחלוקת תיאורתית עתידית, בבסיס ההנחיות ישנם 2 הנחות יסוד:

 

א. מי שאינו מוכן לתרום לאחרים ומבחינתו לקיחת איברים ממי שמת מוות מוחי היא כדין רצח, וודאי שאינו יכול להינות מ "רצח" שכזה.....

ב. למנוע מצב שמישהו מבני המשפחה מקבל חוות דעת הלכתית מונעת תרומה שאני בחיי לא הייתי מוכן מקבל מאותו פוסק בחיי.

 

חטיפה ע"י מחבלים

 

ואם אני כבר עוסק בדברים הזויים מעין אלה ארצה להוסיף עוד בקשה קטנה,

במידה וחלילה נחטפתי בסיטואציה כלשהיא (הטיסה שהייתי עליה נחטפה למשל) אבקש ממשלת ישראל לפעול באופן הבא לגבי בכל אופן:


1. אם ניתן לבצע פעולה צבאית לשיחרורי ויש סיכון שלא אצא בחיים מהפעולה, יש לבצע אותה למרות הסיכון

2. אם אין אופציה צבאית אבקש שלא ישוחרר יותר ממחבל אחד תמורתי, דהיינו יחס של 1:1

3. במידה ואין הסמכה על סעיף 2 מצד החוטפים אבקש ממשלת ישראל להוריד פצצה של טון שתקח אותי ואת החוטפים ביחד לעולם שכולו טוב.....

4. כמובן שמידה ואני לא בין החיים אבקש שגופתי תוחזר רק תמורת גופה של מחבל, ולא תמורת שחרור של מחבלים חיים.

 

יטען מי שיטען שקל לי מאוד היום ממקום מושבי הנוח לכתוב את ההוראות הללו ואם חלילה התרחיש יתממש ארצה לשנות את הפעילות, ואני מגלה דעתי היום בדעה צלולה שזהו רצוני האמיתי ודוקא שיקול לדעתי אחרי החטיפה הוא שיקול מוטה ולא נכון. סעיף 4 כמובן נועד למנוע רווח מהמחבלים ולמנוע עינוי מתמשך שלי.

 

* כל מי שמקיש מהדברים הללו על הנושא של גלעד שליט עושה זאת על אחריותו (והוא אגב יהיה צודק :)

 

קולא וחומרא

 נכתבה תגובה בבלוג שהאשימה אותי בחיפוש הקלות באחד הנושאים של הלכות אבלות, רציתי לכתוב כמה מילים בנושא ולהתייחס לעניין העקרוני

 

יש אמונה רווחת אצל אנשים שאם יש פוסקים שמתירים ויש שאוסרים, אוטו' מי שמתיר הוא מקל, ומי שאוסר הוא מחמיר ולכתחילה ראוי לנהוג לפיו. בהמשך לזה יש אפילו ספרי הלכה שבאים לסכם או לרכז דינים והם יטו לחשוש לכל פוסק שאסר משהו, ז"א גם אם דעת רוב הפוסקים היא להתיר דבר ויש פוסק אחד שחושש להתיר ואוסר בפועל, יעדיף המחבר להמליץ לאיסור רק ע"מ לצאת לשיטת כל הדעות.


מדובר פשוט בעיוות שקנה לו תמיכה רבה בציבור, יתר על כן, אין עניין להחמיר בכל דבר ועניין באופן אוטו', זה וודאי הפך שיטת הרמב"ם שמדברת על דרך האמצע, מילא כשאנשים אוסרים על עצמם את המותר, הבעיה שהם נוטים לזלזל ולתייג את מי שעושה כמותר כפשרן ולא כן היא.


אדם שעושה כל מעשיו ע"פ עיקר הדין, אומנם הוא לא חסיד אבל אין בריה שבעולם שיכולה לטעון כנגדו משהו.

ואני רוצה לצטט כמה ציטטאות בנושא, וברור שלא ניתן להקיף את הנושא כולו במסגרת הבלוג (זה גם לא המקום המתאים) אבל חשוב לי קצת לאזן את התמונה:

 

" ...הקו של הגאון הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שאמר "שאם הרצון להחמיר הוא מאחר שלמדתי את הסוגיה בגמרא ובפוסקים, וכתוצאה מכך אני מרגיש שצריך להחמיר, אז החומרה היא במקומה. אבל אם רק שמעתי שיש מחמירים בדבר זה, וגם אני רוצה להחמיר כמותם, אז אין זאת סיבה נכונה להחמיר" (ועלהו לא יבול א',או"ח עמ' קנט, וכן בספר התורה משמחת עמ' 81)"

מתוך מכתבו של הרב אבינר בנושא.

 

"החומרא היא חרב פפיות, דרכה אפשר לעלות לשיא הקדושה, ומאידך עלול להיות בה מן ההדיוטות, ואף מן המינות. ולכן מי שרוצה לחדש חומרה שלא נהגו בה הקדמונים, צריך לזה חכמה ולמדנות גדולה, פן יצא שכרו בהפסדו"

(הרב יהודה לוי, יש אצלי רישום של מקור מדויק)

 

בסוף "פתחי תשובה" דן בנושא של מי שרוצה להחמיר יותר ממה שהחמירו האמוראים, למשל להחמיר בדבר בטל בשישים והביא את בשם ספר "סולת למנחה": "הוי כמו אפיקורסות ויצא שכרו בהפסדו"

 

וכן על זו הדרך עוד ועוד ציטוטים שחומרא זה לא דבר פשוט ולא כל אחד רשאי להחמיר. כמובן שיש לסייג ולאמר שאם אדם הולך אחרי רבו ושואל אותו ומקבל תשובה לאסור אין לנו טענה כלפיו, אבל לא יכול לאמר לאמר לאחד  שרבו פסק לו להתיר שהוא "מחפש היתרים", הרי סוף כל סוף הרב שהתיר הגיע למסקנה שזאת ההלכה וכך יש לנהוג.

 

ואני ממליץ מאוד על שעורו של הרב שרקי "קולא וחומרא" בלינק הבא:

http://ravsharki.org/content/view/1562/629/ 

 

אגב, שאלה לקוראי הבלוג, לו יצויר שיקום מחר בבוקר אדם ויאסוף מן הגורן ומן היקב כל מיני היתרים\קולות שלא כל כך ידועות ויפרסם אותם בספר לרבים, מה לדעתכם תהיה התגובה הרבנית לספר? ומה תהיה תגובתכם?

ולהיפך, יקום אדם או פוסק ויוציא ספרים שבו ילקט ויחשוש לכל פוסק שאוסר כל דבר, מה תהיה התגובה הרבנית לספר? ולמה תהיה תגובתכם?

 

עד כאן בנושא בשלב זה.

 

הערב קטנה: פתאום שמתי לב למשהו קטן, בכל מקום שהזכרתי אבל כוונתי לאבל על אביו או אימו, לא בהכרח הדברים תופסים של אבלים אחרים, אבלות הורים היא הכי קשה ויחסית יותר חמורה, מה שאבלים אחרים מקפידים תוך 30, אבל על הורים מקפיד שנה שלמה. קחו את זה בחשבון.

 

 


נכתב על ידי Nadav-H , 6/1/2011 22:06   בקטגוריות אישי, הלכה, רבנים, כללי, אקטואליה  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של uycoeuyb ב-17/2/2013 10:28
 





כינוי:  Nadav-H

בן: 41




קוראים אותי
2,637
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , דת , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNadav-H אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Nadav-H ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)