שבוע טוב,
אחרי תקופה ארוכה שלא כתבתי כלום, החלטתי להפסיק את השתיקה,
אני כותב בגלל שאני לא יכול לשתוק יותר.
אני יודע שהנושא לעוס כבר מכל הכיוונים ובכל זאת אני רוצה להוסיף את 2 הסנט שלי,
לאחרונה פרצו כמה סערות גדולות לחיינו הציבוריים, ויש נטיה (בעיקר לכלי התקשורת) לכרוך את הכל בהכל ותחת אותה כותרת,
רבותי, אין שום קשר סיפור שירת הנשים בצה"ל לקווי הרפורמים,
רגע אחד אתם שואלים, איזה קווים של רפורמים???
אז ככה, עד לפני כמה שנים נסעו באוטובום אחד כל עם ישראל ביחד ללא הבדל מין גזע ודת,
כל אחד בחר לו את מקומו על פי עניות דעתו והכל התנהל על מי מנוחות,
לפני כמה שנים (אולי כבר עשור) החליטו כל מיני עסקנים שהמצב הקיים לא טוב ויש להקים קוים שבהם נשמרת הפרדה בין נשים לגברים מטעמי צניעות.
הוחלט שהנשים יעלו מהדלת האחורית וישארו בחלק האחורי של האוטובוס,
כל עוד מדובר בעניין וולונטרי של אנשים שרוצים להחמיר גם בדברים שהפוסקים התירו, זה עניין שלהם ובתנאי שידעו שמי שאינו נוהג כמותם לא עבר על קוצו של יוד בהלכה.
הבעיה מתחילה כשלוקחים דבר שהוא חומרא והופכים אותו לעיקר הדין, סופו של דבר מאז הומצאו האוטובוסים הציבוריים הורו כל גדולי הרבנים שאין בעיה בנסיעה בהם כפי שהם, וכל המשנה ידו על התחתונה!
ולכן כל אותם אלו שמוחקים את עיקר הדין לגמרי והופכים את ההחמרה לעיקר הדין הם רפורמים שממציאים דת חדשה שלא שיערו אבותינו.
בעיה נוספת היא כמובן אותם פוחזים שרוצים להשליט את דעתם בכח על מי שסובר אחרת מהם,
אישה שעולה לאוטובוס ציבורי ומתיישבת בקדמת האוטובוס אין לאף אחד זכות מוסרית/הלכתית/או אחרת לבקש ממנה לעבור לשבת מאחורה,
ומי שלא מתאים לו יכול לרדת מהאוטובוס ולהמתין לאוטובוס הבא,
וכבר הובא סיפורו של רב חשוב שישב באוטובוס ולפתע עלתה אישה וישבה לידו, ידע הרב שאם מיד יקום ויעבור מקום תיעלב האישה ולכן מפאת כבודה צילצל בפעמון וירד מהאוטובוס ע"מ להמתין לקו הבא.
עכשיו יבואו כל הצדיקים מגלגלי הזכות ויטענו שבחלק מהמקרים המדוברים היתה התגרות מצד הנשים ושהן חיפשו פרובוקציה,
ובכן על כך אענה ב2 אופנים:
1. הרבה לפני הגל התקשורתי, נשים שונות ומשונות ספגו עלבונות מצד כל מיני רפורמים בלבוש שחור
2. גם אם עולה אישה שמחפשת עימות זה לא תירוץ לכנות אותה בכל מיני גינויים וקללות (כמובן בתנאי שהיא לא ניבלה את הפה קודם כלפי הנוסעים).
אגב, אם נחזור להתחלה כדאי לזכור שאותם חיילים שיצאו בגלל שירת נשים אין להם שום קשר לרפורמים השחורים והם וודאי שלא יפנו בדברים לאישה שתשב איתם באותו אוטובוס ולא משנה היכן תשב.
ולעניין אותם חיילים לגופו, קראתי הרבה מאמרים בעד ונגד ואני חייב לציין שלא מדובר בשחור ולבן,
ובכלל מדובר בסוגיה הרבה יותר רחבה מהעניין ההלכתי של שירת נשים כן או לא,
שהרי גם מי שפוסק שאסור לחיילים לשמוע שירת נשים בטכסים הללו מאפשר להם להישאר אם ישימו אטמי אוזניים, פוסקים אחרים מתירים להישאר מהטעם של "הנאה הבאה לאדם בעל כורחו",
לעומתם פוסקים אחרים משיבים שגם אם יש פיתרון הלכתי לבעיה או צדדים להקל, אין להרשות מצב שהצבא יכריח חייל דתי ללכת אחרי הדעה המקילה בעניין שאינו מבצעי (היום זה שירת נשים ומחר "יפסוק" הרמטכ"ל שאפשר לסמוך על המנהג ההולנדי ולשמור שעה אחת בלבד בין בשר לחלב...).
ולאחרונה אחרי שהוחלט בצבא שאין פטור אוטו' משירת נשים בשום טכס, יש מי שטוען שע"מ שלא תצא הדת היהודית מושפלת יש לצאת מהטכסים הללו בראש מורם ע"מ לשמור על כבוד הדת. (ע"מ להבהיר שגם אם יש אולי מקום להקל זה נובע מהכרעה הלכתית ותפיסת המציאות ולא בגלל הפחד מהמפקד)
ואסיים בדברים הבאים מתוך "הנסיך הקטן":
- "יאמר נא לי המלך, על מה הוא מולך?
- על הכל ענה המלך בפשטות גמורה.
- על הכל?!
בתנועה קלה הצביע המלך על כוכבו שלו, על כוכבי הלכת האחרים, על כל הכוכבים והמזלות.
- על כל אלה? תמה הנסיך הקטן.
- כן על כל אלה! השיב המלך. כי הוא היה לא רק מושל בכיפה אלא גם שליט עולמי!
- והכוכבים סרים למשמעתך?
- בוודאי! – אמר המלך – הם מצייתים לי וממלאים מיד אחר פקודותיי, אינני סובל חוסר משמעת!..
- הנני רוצה לראות בשקיעת החמה… אם על המלך טוב, יצווה נא לשמש כי תשקע.
- לו ציוויתי על אחד מאלופי לדאות כפרפר מפרח לפרח, לחבר מחזה נוגה, או להפוך לעוף הים, ואילו נמנע אותו אלוף מלמלא את אחר פקודתי, במי משנינו היה האשם – שאל המלך – באלוף או בי?
- בך! – השיב הנסיך הקטן בתוקף.
- נכון! – קרא המלך – יש לדרוש מכל אדם רק מה שידו מגעת לעשות. רק על יסודות התבונה יכון השלטון. אם תצווה על בני עמך להטיל עצמם הימה – יקומו ויתמרדו. רשאי אנוכי לדרוש משמעת משום שפקודותיי מתקבלות על הדעת".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
