...

כבר כמה ימים שאני מחפשת את המילים. אני מחפשת את המשפט הנכון ומדיימנת את עצמי אומרת לו אותה - כי אני צריכה לבקש סליחה ולשאול אם הוא מוכן לסלוח. רוב הסיכויים שהוא יחייך בניצחון ויגיד לו, אם זה מה שיקרה אני לא אציק לו יותר. כי אני את שלי עשיתי. לפעמים נורא קשה לי להתעלם ממנו, כמו אתמול כשהוא ביקש עט עיפרון או נוצה כדי לכתוב ואף אחד לא הביא לו. היינו באמצע בוחן וזה שיגע אותי, קראתי לו וזרקתי לעברו עט. הוא הביט בי מופתע אבל ניסה להסוות ולהסתיר, אני רק הרמתי כתפיים. 

עובדה- קשה לשכוח מישהו כשלא מדברים, כשהוא לומד איתך בכיתה של 17 ילד והוא אחד הדומיננטיים הכיתה. אז אני אבקש סליחה (אני יודעת שבאמת פגעתי בו ואין לי מושג אפילו למה עשיתי את זה) ואנסה לסדר את זה. אבל אם הוא יתחיל לשחק איתי משחקים, אני לא יגרר לשם. מה שמצחיק הוא שפעם כשהיינו רבים ומשלים ככה הוא היה אומר שאני משחקת בו. חברה שלי אמרה לי לפני כמה ימים שאני משחקת בה, אז חברה אחרת התחילה לצחוק: "הילדה עם המשקפיים פשוט משחקת בכולם!" כי היא זוכרת כמוני את אותו היום שהוא אמר את אותו הדבר.