שיחות בגן הציבורי

אנחנו מנופחים ומלאי בקשות

אנחנו רוצים ויש הרבה שאלות

וכל זמן כתיבה ורגע ענוג

נשאר בשאלה אחת גדולה

למה אני פה למה אנחנו פה

מה המטרה שלי בחיים האלה

איזה מבחנים אתה מציב לי

אתמול ישבנו שני עולמות שונים

בשיחה מרתקת ואמרתה לי משהו בחצי חיוך

שהזכיר לי די את הילדות שלי והרבה מעבר לזה

אתה אומר שנפסיק להתרכז בלמה זה ככה ולמה זה ככה

ואולי נתחיל לחיות את החיים שלנו

כל יום כמו היום האחרון שלנו

אני יודע כולנו רוצים לשנות את המדינה

אבל איפה  החוכמה שאנחנו לא משתנים את עצמנו

אני קורה לך זה שלמלה אתה חייב להציל את המצב

כי אני לא רוצה לדעת לאן עוד המקום הזה יקח אותי

ואת הפלנטה המפחידה הזו