רוב האנשים ראו את הקמפיין הפתאומי והלא מובן של מפעלי ים המלח שטוענים שהמפעלים מחזירים חיים לעגן הדרומי אותו כולנו מכירים ושם שוכנים בתי המלון.
בואו תבינו מעט מדוע הקמפיין פתאום ביום בהיר אחד הופיע
מפעלי ים המלח מייצרים מוצרים רבים ודרוש להם מינרלים מסויימים מין המים של ים המלח אז הם משתמשים בבריכות אידויי שכולנו מכירים. בברכות האלה יצטברו חומרים רבים הנמצאים במי ים המלח שלמפעל אין כל שימוש בהם. השיכבה הזאצ גדלה עם השנים והפכה לשיכה עבה מוצקת ושאין ביכולת מים לעבור דרכה. אז מה שקורה זה ש"הרצפה" שאליהם המים שהעגן הצפוני מוזרמים גבוה בהרבה מ"הרצפה" הטבעית, האדמה. כמות המים שמוזרמים לאגן הדרומי (זה אגן או אגם? שניהם הגיוניים לי... טוב נו נמשיך עם אגן) לא תשתנה בשנים הקרובות כי בתכלס למשפחת עופר לא אכפת... הסכנה בשיכבה הגדלה של הזבל שמצטברת היא עליית מפלס המים לגובה כזה שגם בתי המלון וגם הכביש באזור האגן הדרומי יוצפו.
אז יש צורך להוציא את השיכבה הזאת וזה עולה ממממממממש הרבה כסף. אז מה שקורה במציאות זה שמשפחת עופר רוצה שתיהיה דעת קהל חיובית על המפעל ושבגלל לחץ ציבורי המדינה תשלם על הנזק שהמפעל עושה...