קצת יותר משנה מאז היום ההוא
יש לה את הצורך הזה להיזכר בו מידי פעם
עד אז היא הייתה קצת יותר מאושרת
קצת יותר יפה
קצת יותר נחשקת
היום הזה שינה אותה
נערה יפה בשימלה לבנה
הולכת יחפה במדבר
כששאלה אחת מתרוצצת לה בראש
"מי את ?"
כששאלו אותה את השאלה הזאת בפעם הראשונה היא חשבה לעצמה
"איזה שאלה טיפשית. זה קל"
השאירו אותה לחשוב על תשובה
במקום שקט
לבד
בלי בני אדם
בלי השפעה חיצונית
רק היא והמחשבה
ככל שהעבר הזמן היא איבדה את עצמה
או אולי בעצם מצאה
פתאום שום דבר לא היה ברור כמו פעם
אחרי 3 שעות היא התחילה לחשוב על איך אנשים אחרים מגדירים אותה אולי זה יעזור לה לענות על השאלה
"חברה של קישי"
"הילדה עם הצבעים בשיער"
"הילדה עם העניים הירוקות"
"אליס"
"ההיא המשוגעת"
פתאום היא הבינה שהם לא מכירים אותה
הם מתייגים אותה לפי דברים חיצוניים מקרים בודדים שנעלמים.
בידיוק אתמול הוא אמר שהוא צריך לחשוב על זה
אז כנראה שבקרוב של קישי היא כבר לא תיהיה.
הצבעים בשיער ? באמת ? משהו חיצוני לא אמרתי שהתחשק לה לעשות באיזשהו רגע בחיים לא מזמן
מה מיוחד בעניים שלה ? ככה היא נולדה
איך משהו שהיא לא אחראית עליו יכול לאפיין אותה ?
שנים כינו אותה אליס
תמיד אמרו שהיא בטוח תכנס לאיזה "ארץ פלאות" כזאת ואף אחד לא יבין מה היא רוצה
בגלל שהיא הייתה מעופפת קצת מנותקת מין העולם
תמיד חולמת תמיד בעולם אחר
כזאת שבוהה באוויר ולא שומעת מה הולך סביבה
את ההיא המשוגעת היא אף פעם לא הצליחה להבין
היא אף פעם לא חשבה שהיא משוגעת
ולא הבינה גם למה אחרים חושבים ככה ..
חצי יום כבר עבר
היא התחילה להתייבש
ההזיות עדין לא הגיעו
אבל היא ידעה שיכול להיות שהיא תמות שם
כבר לא היה לה אכפת
לא היה לה אותה יותר
לא היה לה שום דבר בעצם
כל מה שהיה לה עד עכשיו שיך ל"היא" שהיא איבדה בתחילת היום
השמש התחילה לשכועה והיא איבדה את ההכרה
הדבר הבא שהיא זוכרת זה את הרופא שואל אותה
"את יודעת מי את? "
והתשובה שלה תיהיה "לא"
היא יודעת שהיום הזה ירדוף אותה שנים
כל החלטה שהיא לקחה מאז הייתה מתוך חובה של מעשה
ולא מתוך "אני יודעת מה אני רוצה"
כי איך אפשר לדעת מה אתה רוצה כשאתה לא יודע מי אתה ?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אדי 3: