אני אדבר איתכם על השימושים הגיליתי ביומיים האחרונים על משקפי שמש עם עדשה כהה.
רק שתדעו... אני שונאת משקפי שמש מכמה סיבות. אי אפשר להביע רגשות דרך משקפי שמש, העולם תמיד נראה אפור יותר, אני לא יכולה לחייך לצחוק או לדבר עם משקפי שמש וזה כי יש לי לחיים גדולות שמרימות לי את המשקפיים וזה תמיד עושה חם מתחת לעיין ..
חלק שטותיים יותר וחלק פחות אבל כולם מהיומיים האחרונים.
אתמול בשעה 7 וחצי בבוקר יצאתי מהבית ועליתי על אוטובוס לקוון מתכן רמות בתל אביב שם עברתי מספר ראיונות אישיים. הייתי אחרי לילה חסר שינה והייתי מותשת.. מוזיקה לא היה לי כי את האוזיניות של הפלפון היקר שלי איבדתי די מזמן (הפלפון החמוד שלי ניסרט היום :\ ואני אפילו לא יודעת איך ). בהתחלה ניסיתי להחזיק את עצמי ערה. אני שונאת להירדם באוטובוס תמיד אנשים בוהים בך כשאתה ישן ושואלים את עצמם "להעיר אותו או לא להעיר אותו" "ואם הוא יפספס את התחנה כי הוא נרדם אז זאת תיהיה אשמתי "... וכולי וכולי אני מניחה שאתם מכירים את זה. בדרך כלל בבקרים לוקח לאוטובוס הזה יותר משעה וחצי להגיע לעזריאלי (אני יורדת תחנה אחרי) ועוד לא יצאנו מהעיר שלי אז הנחתי שיש לי המון זמן מעבר לזה שתמיד שאני נרדמת באוטובוס אני מעירה את עצמי כל כמה זמן בשביל לראות איפה אנחנו נמצאים ואם יש לי עוד זמן אני חוזרת לישון. על הראש היו מונחות הרייבנד השחורות שלי עם העדשות השחורות שלהן והחלטתי לשים אותם למרות האור המועט שניכנס מידי פעם לאוטובוס והיה על המושב שלי ליד החלון. בהתחלה זזתי.. אפילו ניהלתי שיחת טלפון עם חבר שלי. ואז בלי שמי שיושב ליידי ידע הלחתי לישון עשיתי עצמי מסתכלת על החלון וישנתי לי בנחת... (כן יכול להיות שהוא ידע שאני ישנה... אבל לא ממש אכפת לי אני מעדיפה שהוא רק יחשוב ולא יהיה בטוח ^^ ) התעוררתי מספר פעמים וניסיתי להבין באיזה שלב אני של הדרך דיברתי בטלפון ובדקתי מה השעה וחזרתי לישון.
# מסקנה ראשונה: אם יש לך משקפי שמש עם עדשה כהה אפשר ללכת לישון בנחת באוטובוס כי גם אם אנשים יודעים שאתה ישן זה הרבה פחות מביך לישון ככה
ירדתי מהאוטובוס ומתוך כוח האנרציה ואולי קצת השמש המשקפיים נישארו על פניי.. אני בן אדם נורא ביקורתי ואני תמיד בוחנת את האנשים שעוברים ברחוב. גם כשאין לי משקפי שמש אני עושה את זה ואני לא מאלה שמסתכלים עליך וברגע שתפנה אליהם את המבט יסתובבו .. אני אמשיך להסתכל זה לא מפריע לי (XP אני יודעת זה קצת מוזר) אז כשאני בוחנת אנשים והם לא רואים לאן העיניים שלי מסתכלות הם הרבה יותר נינוחים ואין להם את המחשבה של "OMG למה היא מסתכלת עלי" "מה היא חושבת?" וכולי וכולי.. ושוב אני מניחה שקרה לכם ...
# מסקנה שניה: כשאתה עם משקפי שמש אתה יכול לבחון אנשים בלי לגרום להם להרגיש רע
נכנסתי לבניין הכנסתי את המשקפיים לתיק ועברתי 3 ראיונות בדרך חזרה לעזריאלי לא היה לי כוח להוציא את המשקפיים אבל ראיתי המון אנשים עם משקפיים...
היום נסעתי עם חבר הכי טוב לי לתל אביב בשביל לקבל פרטים על עבודה שהוא סידר לי בשבוע הספר (אנחנו הולכים לעבוד ביחד מסתבר שלאופוס יש ספרים ממש שווים שהם לא מדע בידיוני מופרח.. כן כן הוצאה מוצלחת -טוב אני אשווק את זה ביום אחר וכשאני אדע קצת יותר על כל הספרים)
בדרך חזרה לקחנו רכבת. מישהו התיישב מולנו אוקי מולי, חבר הכי טוב שלי ישב ליידי. היו לו את המשקפי שמש שנראות כמו מראה כאלה.. והן היו עליו.. שנאתי אותו על זה הוא יכל להסתכל ולצוטט לנו בלי שנדע בכלל.. למרות שהיו לו אוזניות (בן זונה אני גם צריכה) אז הוא ממש הציק לי כי הוא פשוט ישב ובהה בי או במשהו אחר בקוון שלי..
#מסקנה שלישית: אתה יכול להסתכל ולצוטט לאנשים בלי שהם ישימו לך לזה בכלל
אה כן שכחתי להגיד גם לחבר הכי טוב שלי היו משקפי שמש והוא שם אותן רק כשהיינו בחוץ .. כשהייתה שמש
#מסקנה רביעית: משקפי שמש מונעות סינוור...
שבוע טוב חברים
מחר חודש חדש הגיע הזמן לעשות ניסים
-אדי-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אדי 3: