הייתי צריכה לשמוע את קולך,
עוד פעם אחת לפני שיוצאים לחופשה.
הייתי צריכה לתת לך חיבוק אחרון
עד לפעם הבאה.
כי אני ידועת, שלSMS שלי
לא תהיה תשובה,
את פשוט לא עונה.
אני חושבת שאני מתגעגעת.
וככל שאני חושבת על כמה לא לחשוב עליך
את חודרת לי יותר עמוק למחשבות. עמוק לחלומות.
וזה סתם מבאס אותי,
להיכנס לך שוב לWALL, להיזכר שאת כמעט לא נכנסת לפייסבוק.
להבית בכתובת המסנג'ר שלך שוב, ולהיזכר שאת לא הולכת להתחבר בזמן הקרוב.
את ילדה עמוסה, את זה כבר שמעתי.
אבל אין סיכוי שאת מתגעגעת אליי כמו שאני אלייך?