אעאעה אני מתחרפנת!
ממשפט אחד שאמרו לי, אני כבר נורא מבולבלת.
אמרה לי מישהי "אני חושבת ש.. את הכנסת לעצמך את הג'וק הזה לראש, שאת לא טובה בלימודים,שאת לא משקיעה בכלום, וזה למה את כל היום יושבת ולא עושה כלום..." [סוגשל מילה במילה, אותו דבר במילים אולי קצת אחרות..]
ומשם זה כבר הכל התבלבל לי, זה נכנס לי נורא חזק..
אולי אני באמת מכניסה לעצמי את כל השינוי תדמית הזאת..?
אולי באמת אני מכניסה הרבה ג'וקים לראש.. שאולי הם לא אני, ואולי זה מה שאני רוצה להאמין עליי?
אולי גם כל הקטע הזה שאני אוהבת בנות, אולי גם את זה אני הכנסתי..?
אולי אני באמת לא כזאת גרועה בלימודים, אולי באמת הכנסתי לי לראש שלימודים זה לא בשבילי.. אולי אני סתם מאמינה בהבלים!
אני משתגעת, כבר כמה ימים. מזה שאני לא יודעת מי אני ולאן אני ממשיכה.
אני מפחדת מהתוצאה, כי להאמין תמיד אפשר. ויש את המשפט הזה 'תהיה מה שאתה רוצה להיות ולא מה שאחרים רוצים שאתה תהיה'
אולי נכנסתי אליו יותר מידיי חזק? אולי אני רוצה יותר ממה שאני? יותר או פחות?
ובאמת שרע לי כבר, רע לי מזה שהיא לא מחזירה לי SMSים,
רע לי מזה שאני חצי לבד בהפסקות [לא כמו פעם]
רע לי שאני מחפשת סביבה חדשה,
רע לי שאני לא מצליחה להוציא את מה שרע!
וכל מה שאני עושה זה לכתוב פה כמה רע לי, ולא הולכת למצוא מה שעושה לי טוב.
כי בנתיים -היא- היחידה שמצליחה להעביר לי את התחושות, או אפילו להחליף אותן, ברגש מזדמן. שאחר כל נעלם.
אוף. אין פה שומדבר שמשמח, אפילו לא קצת. ואת לא מתעלמת, את פשוט לא שם.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
מיאו. 3: