מתאהבת במי שאוהב אותי
במי שאני חושבת שאוהב אותי
אני מדמיינת אותם מסתכלים עלי
בהערצה, באהבה
וגורמת לעצמי להתאהב.
אין לי טעם כבר.
אני לא באמת אוהבת.
לא באמת רוצים אותי.
אני כבר לא יודעת אם אני באמת אוהבת אנשים\נשים
או שאני גרמתי לעצמי לאהוב אותם,
אני כל כך נואשת?
לאהבה? לצומי? לתשוקה?
מאכזבת את עצמי עם המחשבות הפרנואידיות האלו.
ביי.
חברים שלי, אתם חושבים שאתם מכירים אותי?
אז הנה לכם חידוש:
אתם לא. אפילו אני לא מכירה אותי.
וכל יום אני מגלה משהו חדש על עצמי.
משהו שאני שומרת לעצמי, ומשהו שלא יוצא ממני
משהו שרק אני יודעת
ואולי יום אחד גם אתם,
אבל פשוט לא-
אתם כל כך לא מכירים אותי.
בבקשה תגידו לי שכולם יפים
בבקשה תגידו לי שכולם אוהבים
אפילו אם זה רק במילה אחת טובה
אפילו אם זו תהיה רק סליחה
אני אוהבת. אני יכולה.
אני צריכה שתגידו לי שלא כולם רעים.
שלא כולם שונאים, סתם אנשים.
ישנם כל כך הרבה , מלא, דברים שאני מסתכלת לאחור ואומרת,
איזה טיפשה את.
מה חשבת? מה עשית? למה??
דברים כל כך שטותיים, שאולי נבעו מהם כל מיני דברים.
אבל אם היה אפשר למחוק, הייתי מוחקת. עכשיו. הכל.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
מיאו. 3: