אני מתגעגעת
מתגעגעת לתקופה בה היה לך משעמם והיית קורה לי לשבת איתך,
אני מתגעגעת לתקופה בה אני הייתי בראש
אולי זה קנאה עכשיו?
שיש לך מישהו שיותר חשוב ממני? שהוא עלה לראש סדר העדיפויות שלך? שעכשיו כבר לא משעמם לך ואתה לא קורא –לי- לבוא אליך?
קשה לי עם זה, כמה שאני שמחה בשבילכם, כי האהבה שלכם היא משהו מיוחד ואתם באמת מושלמים יחד, אבל מה אני יעשה, קשה לי עם זה שיש לך סולם העדפות קצת שונה עכשיו.
וזה נכון שב6 בערב אני אבוא לספר אותך עם המכונה. וזה נכון שאתמול עשיתם לי אחלה של יומולדת 'מסיבת הפתעה'.
וזה נכון שתמיד אחרי העוגמת נפש יבוא הפיצוי שייגרום לי לשכוח שוב למה בכיתי עליך.
כרגע- קשה לי.
נניח אתמול בערב, שעשיתי משהו שרציתי שתהיה גאה בי עליו, שתגיד לי 'כל הכבוד',
שלחתי לך הודעה נלהבת 'תנחש מה אני עושה בזמני הפנוי עכשיו...:P' ובהמשך רוח שטות והלצה שלחת לי 'ביד?' , 'לא טיפשון, יש לך עוד שני ניסיונות!'
ומה שענית הוא 'בובה, אני אצלו עכשיו תספרי לי מאוחר יותר.'
ולא שאלת. ואני לא סיפרתי. והחבר הטוב הזה שהייתי צריכה ממנו עידוד אפילו על זה שקראתי ספר באנגלית בבית! – לא היה שם, ומה שנראה הוא, שגם לא היה לו אכפת.
אבל העיקר- העיקר שהיום אני אבוא לספר אותך, ומחר אני אהיה לבד ביום סיור כי 'אתה צריך יום חופש' ממה יום חופש אה? היה לנו עכשיו שלושה שבועות של חופש, ובסיומם עוד שבוע במסע לפולין, היינו יומיים בבצפר ואתמול גם לא הגעת כי היית חולה! מה יום חופש עכשיו?!
וכן, אני חושבת שאני יודעת בדיוק מה תעשה ביום חופש הזה. תלך אליו.
אני לא יודעת באיזה חירטוט הצלחת להוציא מהמורה אישור על זה, אבל זה קצת מעצבן.
אין לי מושג למה חזרתי לישראבלוג דווקא עכשיו, כנראה שיש משהו בחורף שגורם לי לחזור להתמרמר על החיים הלא כל כך גרועים שיש לי.
הייתי פה-
א.