חֲבַצֶּלֶת, לֹא תָּמוּתִי בַּקְּרָב

אַתְּ פֶּרַח-הַנְדָּסי אֲשֶׁר תִחְיֶה לָנֶצַח.

אַתְּ תִּחְיִי רְגִילָה אַךְ בְּתוֹךְ הלויתן יקרב

מבלי משים שִׁנָּיו יֹאכְלוּ בִּבְשָׂרֵךְ במֵצַח.

חֲבַצֶּלֶת, הַקְּרָב דָּר-בכל, וְהוּא אֵינֶנּוּ תָּם

גַּם אֲדָמָה תְחוּחָת אַהֲבָה יוֹדַעַת מְזִמּוֹת הָעֲנָנִים.

וּרְשָׁמָיו הַמֻּצְפָּנִים יִחְיוּ בָּךְ עַד, כמִכְתָּם

וְאַף אִם יֻמְצְאוּ גְּלוּלוֹת הַמַּשְׁכִּיחוֹת - לֹא יִהְיוּ לָךְ מִנּוּנִים.