שעתיים חכיתי לה בפסאז'. חיכיתי - קרנבריז תפוזים, שירותים דו/מיניים, בהיות עצבניות בחלון הצופה אל המדרגות היורדות אל לוע הבר ובמסך שיחתנו הוירטואלית לסירוגין. הברמנית המטיילת, חרורת הספטום, הרכיבה מסכת עיניים זהובה על תחילת קו השיער בראשה וחזרה מדי רבע שעה לבדוק את מצב מפלס הקרנבריז נגד קוביות הקרח שבכוסי. עוד משהו, אמרה מבלי לשאול כשאספה את הכוס שהתרוקנה לבסוף, כשהגיע-עת-לאסוף, אחרי שעה וחצי רפה. בעיניים מופרעות קשב אמרתי לא, לא עכשיו. 

בחור להטטן עם שפם באורך עות'מאני ניגש ותוך הניחו יד על ארנקי שניצב במטרוניות על השולחן הגבוה, אמר, אני רוצה להזיז את הבר בבקשה. אז עברתי מן הבר הגבוה אל שולחן נמוך, בירכתיי בימת ההופעות. עיניי המטושטשות מתרוצצות ברחבי המקום, תרות אחר סבינה. מה אני זוכרת ממנה? צרות של סילואטה, זיפי צדעיים בלונדיניים בסיידקאט מינימליסטי. חיוך של משחת השיניים אלמקס וזיק תעוזה מובחן כל כך על גבי האוסטריות הנזהרת למשעי.

בהיתי בקירות. הקירות בהו בי. וידאו ארט של עיגולי פיצה מרחפים במקומות רנדומליים - על גופות עירומים, על בניינים תימורים, ביערות מידווסטים ירוקים ושלווים להחליא - סימא אותי ואת שכמותי. ככל שחושיי קהו יותר מן האויר המהופסטר - עשן סיגרים וג'וינט, הבהוב של מקרנים ושל פלאשים מסמארטפונים, כך התחזקו חששותיי על היכן סבינה. סבינה, וו ביסט דו? נלחצתי וקמתי מדי דקה ממושבי המונמך אל הזכוכית החושפת את מדרגות הכניסה. אולי נחטפה בין רוטשילד לאלנבי, משהו בתנועתה התיירית, בהבזק הבלונד-החלק-טבעי, בארומה של וינה שנוטפת מבגדיה שנקנים באדיקות פרוטסטנטית בבוטיק היד-השניה וינצי? 

ניגשתי לרוקן שלפוחית מעל אסלה שפיזזו מעליה איאלו בליינים. קלפטע, קראה אליי האסלה בפלסטר סטיקרי. השתקתי אותה בשתן. את לא תגידי לי

חזרתי שוב אל הזכוכית הגבוהה הצופה אל המדרגות. קהל הכניסה התרבה, כובעי צמר ומטריות ניגפו בדרך אל הפסאז'. גיששתי באישוניי אחר שמץ הבלונד ההוא, פעם אחרונה ראיתיה ספטמבר. שום קווצה ושום טוריסט שמגיעה במרוצה. סבינה, חשבתי, בחייאת, איזה מין יקיות לוקה, אמנם הגעת מרחוק, בטיסת אוסטריאן איירליינס מספר 713, אבל את פאקינג מאחרת.

השעה כבר אחת עשרה וחמישה. סט המוסיקה הפותח נגמר, והנה תחבולת הכותרת, הלהקה הפסאדו-איטלקית, נכנסה לתנודה והאיצה מהרץ 0 להרץ 432 תוך דקה. הגיטרות שרות, התופים קוראים. וסבינה, סבינה כנראה מצאה לה דבר מעניין יותר לעשות עכשיו באלטנוילנד סיטי. נו, מילא. עכשיו אוכל להרפות מארשת השגרירה ולשוב להיות גרופית...

ריחוף יד מעל כתפי סיבבני אחור.

היי, רוני! 

הבהוב המקרנים והפלאשים על זגוגית משקפיי נתקל ונחבל בהבהוב על זגוגית משקפיה.

סנטה סבינה הגיעה להולילנד.