1//

קלולס, ילדות רעות, איזי a.... אפילו גוסיפ גירל לא מגיעה לקצה התלתל הנפוח והאייטיזי של הסרט הזה, שמחזיק בשחלות את הפרדוקס של הכיף והסטרס של להיות שייכת לקליקת בנות פופולרית.

מה יש כאן? שלוש בנות בשם הת'ר - עם שמות משפחה שונים, טנקס גודנס - בחורה אחת בשם ורוניקה שקצת נשרכת אחריהן ולא מקבלת את ההומור המרושע של הקליקה עד הסוף (וינונה ריידר בשנותיה הטובות) ובחור אחד, חתיך אך פסיכי (כריסטיאן סלייטררר), שבעקבות החרמנות והאהבה סוחף את ורוניקה למסע נקם בכל חבריה המדכאים. עד שהיא מחליטה שזה יותר מדי בשבילה...

קצת חבל על וינונה.

בקיצור: אופנת אייטיז, וינונה ריידר, באד בויז אנד גיק גירלז.

2//

סרט נוגע ללב בפשטותו. ג'ורג' (פרדי היימור, הילד מצ'רלי בממלכת השוקולדה שכבר גדל מאז) הוא תלמיד גרוע בתיכון, לא בגלל שהוא לא יכול אלא בגלל שהוא פשוט לא מנסה. הדבר היחיד שמעניין אותו זה לקרוא או לקשקש בספרי המתמטיקה, אך למרבה הבאסה אפילו בשיעורי אמנות הפחד שלו מעצמו ומהחיים לא נותן לו לעשות שום דבר פרודוקטיבי.

הכול משתנה כשסאלי (אמה רוברטס) מכירה אותו ומתחילה לסדוק את חומת הייסורים והרחמים העצמיים שלו לאט לאט. מה שגורם לבחורנו המיוסר,

כמובן, להתאהב בה. אבל לא כלכך בקלות, ג'ורג' יקר....

מעבר לתחושה שפאק, ג'ורג' הוא פשוט אני התיכוניסטית בגרסה זכרית, הסרט לא מתיימר להיות אינדי-מדי או מיינסטרים-נוער-לאללה ולכן הוא דווקא, יוצא סרט נעורים מושלם עם תבלון של אותנטיות מלחלחת עין.

בקיצור: אהבה בלתי מושגת, מנהטן פוטוגנית בלילה, תסיימו עם הטריגו בתיכון ותוכלו ללכת ללמוד אמנות בשקט.

3 //

אח, סופיה.

...

מה יש במיס קופולה? המון שיק וכוונה, גם בשוטים המשעממים והרפטטיביים ביותר. תיאור דמויות שבולט בעגוליותו דווקא משום חוסר העלילה, בד"כ. הסרט מבוסס על הספר המעולה של ג'פרי יוג'ינדס, ומספר על הסיפור הטראגי של משפחה עם חמש בנות יפות (בראשן, קירסטן דאנסט), שהסבל הפנימי שלהן לא ניכר, לפחות לא מספיק, בשביל שישימו לב אליו בזמן.

סרט על טהרת הבנות, עם קצת ג'וש הארטנט בתפקיד שובר הלבבות האינפנטיל כדי שיבלוט על גבי הבלונד ושמלות התחרה המתנפנפות.

בקיצור: שמלות לבנות נראות טוב על דשא, אחיות הן הדבר הכי אמיתי שיש לך לכן הדוגמא שתתני היא קריטית.

4//

סרט הקאלט מסוף הסיקסטיז, מספר על בוגר קולג' בן 21 (דסטין הופמן היה פעם צעיר) שחוזר הביתה ומרגיש שהחיים כובלים אותו. ההורים שלו משתמשים בו בתור חפץ ראווה להציג לחברים בחליפת צלילה מזעזעת, ובכלל הוא לא מבין לשם מה הוא למד והתאמץ עד עכשיו בחיים, אם בסוף כל מה שיש לו זה לחזור הביתה לבנאליה של הפרברים.

אז הוא מחליט שדי להתחשבנות, ומתחיל לנהל רומן עם אישה מבוגרת, ואחר כך עם בתה, ותוך כדי ממשיך לעשות בלגן, רק כדי לגלות שהבריחה האמיתית היא פנימה.

בקיצור: אצל אמריקאים, כמו בדיסני, בלי חתונה זה לא הפי אנד.

5//

אם היו מחלקים פרסים משגרירות פולין על הפצה של סרטים פולניים בארץ, נראה לי שהייתי יכולה להכלל בקטגוריה עקב הפצתי האובססיבית את הסרט הזה.

אחרי שלינץ' וירטואלי בפייסבוק מבוצע בו בעקבות גילוי נטיותיו המיניות ההומוסקסואליות בקרב החבר'ה לתיכון, בוידאו שמצולם בפלאפון במהלך ה"פרום" (יש דברים כאלו גם בפולסקה! מי ידע?) והופך ויראלי תוך דקה, בערך - נכנס גיבורנו, נער על סף התיכון (יקוב גירשאל החתיך תעשה לי אומשלאגפלאץ) אל "חדר ההתאבדות", הלוא הוא שמו של חלק מעולם משחקי אה-לה סקנד לייף. קטע שגורם לו להסתגר בחדר ולהיעלם מהעולם כמעט לחלוטין.

ובמקום זאת, להתמכר לאור של הלפטופ ולדמויות שבו, וספציפית לפתח דיבור צפוף עם בחורה אחת, בעלת שיער ורוד וכוונות זדוניות במיוחד.

ובלי לגלות יותר מדי... סיום שייקספירי לוהט מובטח.

בקיצור: אחלה צילום, אחלה תסריט, בובה של אנימציה ומוזיקה מקורית. גאווה להיות אימו פולני.

מה מכאן לא ראיתם ומתחשק לכם עכשיו לראות?

ומהם סרטי ההתבגרות האולטמטיביים שלכם?