אני תמיד חוזרת, לא משנה לכמה זמן אני נעלמת, אני תמיד חוזרת
תמיד חושבת להכנס, לשתף, אבל מחליטה שלא
המחלה תמיד הייתה מעין שם-לא שם- אבל תמיד שם, לא משנה מה
שנה חדשה,
האקס נעלם לגמרי מהשטח, מקווה שהפעם לתמיד
ה"ידיד" גוד יודע מה איתו, אבל אני לא מייחסת אליו יותר מדי חשיבות או אנרגיות
קרה לי דבר מוזר בפייס, מישהו ששנים לא דיברתי איתו, יצאנו ביחד, אבל לא היה משהו ארוך מדי, סתם קטע כזה, בקיצור הוא שלח לי הודעה.
הקטע המוזר זה שלילה לפני זה נכנסתי לפרופיל שלו לראות מה איתו, סתם.. מעין התעדכנות סתמית ביותר, ויום אחר כך הוא שלח לי הודעה של שנה טובה וכל הברכות שלא דיברתי איתו לפחות שנתיים, סתם בכל מקרה, אני לא יודעת לאן זה יוביל אם זה יוביל לאנשהו, הוא רשם לי את המספר שלו ואמר לי שאם בא לי להפגש להתעדכן שאתקשר (למה? כאילו אני אמורה עכשיו באמת להתקשר..??) בכל מקרה, עוד לא החלטתי.. זה היה אתמול.
מבחינת המשקל.. אני מרגישה שאני כל הזמן מדברת על זה ומדברת על זה, וכבר אין לי כוח לדבר על זה כל הזמן
עליתי וירדתי, ושוב עליתי ושוב ירדתי,
ועכשיו אני 55.4 אחרי ירידה, לפחות בחג לא אכלתי יותר מדי, אולי קצת, קצת יותר מדי, לא משהו שיומיים-שלושה של "קיזוזים" לא יצליחו לפתור, אבל בכל מקרה, אני מתחילה לחזור למציאות ולהבין ולהפנים שפחות מ50 אני לא אגיע, תקראו לזה איך שאתם רוצים.. אני לא מסוגלת, לא משנה כמה אני ארעיב את עצמי, הגוף שלי כבר מוכן להכל, ואני לא מהבנות שמסוגלות לצום שבוע שלם, לא יכולה, אין לי מספיק כוח רצון בשביל זה, ואני מתחילה להשלים עם זה, אז מטרה ראשונה- עוד 2 קילו (שתצא לי הנשמה עד שהם ירדו, אני יודעת) זה ה-2 קילו המעצבנים האלה שמסרבים לרדת לא משנה מה, וזה משגע אותי!!!!!!!!
בכל מקרה, החלטתי לשנה החדשה לאחל לעצמי אושר, אושר ענקי, להיות מאושרת - והמון בריאות
קשה לי, אני כבר שבוע בבית, לא עושה כלום, לא זזה, לא יוצאת, לא כלום, זה משגע אותי, נמאס לי... מקווה שעוד כמה ימים אני אקבל בשורות טובות, ואתחיל עבודה שאני באמת אוהבת ושיהיה לי בה כיף
לדברים טובים יותר.....
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
