לא יודעת מה קרה לי
דיברנו כמה פעמים השבוע, אתמול הוא התקשר אלי ושאל אותי אם בא לי לבוא אליו בשבת בערב שנצא קצת, נשב איפשהו (אני אשאר אצלו בצפון) וביום ראשון נעשה איזה טיול באזור, אמר לי שאני אחשוב על זה ושאני אחזיר לו תשובה מחר (כאילו היום...)
הוא התקשר אליי לפני חצי שעה, ולא עניתי לו, ואמרתי לעצמי שזה הכי לא יפה להתעלם ממנו, לא מגיע לו ואני לא אוהבת שמתנהגים ככה, אז התקשרתי
כאילו מצד אחד, אני לא יודעת מה הוא חשב לעצמו, כאילו נפגשנו רק פעם אחת ודיברנו קצת, אבל כאילו כבר מפה ועד לישון אצלו.. כאילו הוא לא רץ קצת יותר מדי מהר... אפילו בשבילי זה מהר... אם פעם הייתי ישר קופצת על ההזדמנות, הפעם קיבלתי רגליים קרות
אמרתי לו שאני חייבת לעבוד ביום ראשון בבוקר, כי מישהי מהעבודה דפקה להם ברז ו... תירוצים תירוצים תירוצים, אמרתי לו שנעשה את זה שבוע הבא או בהזדמנות אחרת
הרגשת בטן שלי, שזהו... אני לא חושבת שנדבר יותר
ואולי זה טוב יותר, קשר כזה מרחוק הוא לא הכי טוב, הוא שם אני פה (חחחח כמה אירוני אה....) כבר הייתי בסרט הרע הזה ושום דבר טוב לא יצא מזה...
אז בסדר, היה קראש
עבר
אני רוצה להאמין שמה שצריך לקרות יקרה, אבל מצד שני, אם לא ניזום שום דבר, שום דבר לא יקרה מעצמו...
תיסבוכים
בכל מקרה, אני די שלמה עם ההחלטה, זה קפץ לי פתאום מהר מדי, ואם בשבילי זה מהר... אז זה באמת מהר
יש לי דברים לעשות בסופש הזה, עניינים לסגור, לקרוא כמה דברים
אם הוא רוצה הוא יעשה, הוא יתקשר והוא ינסה שנעשה משהו, הוא היה יכול להציע שנעשה משהו בשבת הרי.... בכל מקרה, עבר, נגמר, אין על מה לדבר על זה יותר
לא נראה לי שנדבר יותר
עם האוכל הולך בסדר, יכול להיות טוב יותר, ירדתי חצי קילו. יוצא שכל יום אני הולכת איזה 40 דקות לעבודה (20 דק' לכל צד), אמנם לא הליכה מהירה אבל גם זה משהו... ואני גם עומדת כל היום אז זה גם שורף קצת יותר קלוריות.. אני משתדלת לא לעבור את ה700 (טוב נו יש ימים שאני כן עוברת, אבל לא בהרבה... וזהו)
רוצה לראות שבוע הבא ירידה גדולה יותר, צריכה להקפיד יותר על ה700