Stalker Searching Dignityעוד אחד שאיבד את היכולת לדבר על מה שבליבו בחיים האמיתיים, אז החליט לתת ניסיון לאלה האלטרנטיביים |
| 11/2023
יומני היקר שלום, אני אפס שלא רוקד בחתונות, אפס שלא מציע נישואין, אפס שלא עובד יותר כדי לקנות יותר דברים יותר טובים, אפס שלא יודע לשמוח, אפס שלא מרוצה מהדברים הטובים. בשניה אחת ריווינדית אני מקפסל את כל היסטוריית משפחתי והאדם ואז אין כלום ואפשר להירגע. ואז עוברת שנייה והזמן שוב הווה. מילים אשר אינן מועילות. הקיום קורה במקביל והפגישות מעטות. חזרתי לעשן. זה התחיל כי פשטה עליי שלבקת חוגרת והמשיך כי אני בכלל יהודי מסתבר ורוצים להרוג אותי בשלב זה או אחר אז בשלב זה אסייע. כי אני עצלן שפל שפועל בטיפשות מכוונת. כי אני אפס שלא משמח כי הוא אפס שלא מחייך. אפס שלא משתין במשתנה ואפס שמעורר רחמים וזה לא מה שכיף לעורר. בתוך הנחירות של בת זוגי בשבע השנים האחרונות אני אפס גם, לא מבין למה היא לא מתעוררת ונפטרת ממני. אני מנסה להיות נוח כדי להיות אפס נוח שזה אולי קל טיפה יותר לסביבה מאשר אפס לא נוח. ּנוח לא נינוח. אני מודע לרגעים שאני לא יודע איך יקרו. אז אני לא מודע. אפס לא מודע. לבי נכמר שבעתיים כשאנשים טובים סביבי. אבא שלי מת והודגשה ילדותי שעדיין. עדיין ילד עם משכורת ילדותית ועם כישורים ילדותיים. בתור איש סמי תפקודי נדמה לי שמצופה ממני לשגשג לקראת נורמות אבל ברירת המחדל היא לשקוע פנימה. יקום גדול, קיום קטן. עצמות עטופות עור מונעות על ידי כח עליון, או בעצמן. התא שמנסה לפענח את האדם, הפילטר שמנסה לפענח את הג'וינט. עמוק גרוע, אני רק יכול לעשן יותר כדי שהדופק יעלה והזמן יוחש וסערת רגשות מתיכה לילות משוננים לפני יום עבודה. סתם בוהה, בתכלס אני לא מבין כלום, אפשר בצדק לקחת את זה לכיוון קומי או לכעוס עליי ולהתאכזב מבן השבט שלא יוצא לצוד ומלקט אקלקטית רק חיות שנתלו על עצים???
| |
| כינוי:
stalker searching dignity
בן: 32
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
