תחדול מלנסות להכתיב את הטבע- הוא הפסיכופט הקדוש

לא תוכל להחלץ מחלציו, כל הנאתו מתרכזת בקריעת הקרום הרגיש

פעם הם קראו לזה בריזה של אושר

לא, אל תתאמץ, אין בתחינות האלו שום השפעה, הן בשבילו גירוי שלא פוסק

גם אל תשאל איפה נמצאת תחנת הפרידה, ואל תתכונן.

עכשיו יש בך האומץ לרצות לבטל את חשיבותו, תראה גם הוא יתפוגג

כל הרצונות שהיו בי נקרעו ותוכנם נשפך, לפעמים אני מדמיינת איך אחתוך את גופו

והוא רואה ומגחך כמו צפה בקומדיה טובה של מרתף עינויים.

אתה רואה את שרידי היבלות מתחת לשמלה? זה מלהיט את תאוותו, תשמע איך הוא נוהם ללא הפסק.

לא אל תתעצב, כתוב בכניסה "העצב אינו רשאי להתקיים כאן".

זה לא שאין לי רשות דיבור, אני...

אני שותקת מטעמי צניעות,  חוץ מזה יש לי את חרות המחשבה

לא, אל תקרא לזה חולשה, זה גבול הנשיות, אני יודעת- אני הייתי פעם אישה.

הנה רמיזה מרחפת בחלל האויר

שומע?

איבדת את הזכות לאינטימיות

זו התעוררות למילוי תשוקותיו של הפסיכופט הקדוש

קום

תראה לו איך צחצחת יפה את הישבן.