אופסי, הקטע הזה מיועד לבלוג http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=70968 (איך לעזאזל עושים קישור כאן ?!)

ויש שם אפילו הצעת הגשה, בשוגג הוא התפלח לכאן, אמרתי נשאיר אותו, והנה הוא נשאר:

...אז הוא ישן הקסם שלי, החמוד הזה, הפרוג'קטור שלי.

 ואני רציתי להכין עוגה, אבל קר שם במטבח, ולא התחשק לי לעמוד לגרד גזר, אז באתי לכאן.

הרבה זמן לא הייתי כאן( לא כי לא רציתי, שכחתי את הסיסמא) וכל כך כאב לי לראות את העיצוב הפושע של הבלוג הקט שלנו,  אז מזל גדול שהצלחתי להכנס ולהציל אותו מידיו האימתניות של המעצב העאוור העונה לשם "אהובי" או בלשון הח'ברה, PASSION.

גם דיברתי איתו ועל איך שגדל פאשן ג'וניור שלנו, אבל החלטתי פה אחד שאת היופי הוא יירש ממני, את החוכמה ממנו, לכן הוא זה שכותב כאן דיברי חוכמה, ואני אחראית על העיצוב (הבנת פאשן?!).

אז עוגה לא תהיה כנראה, רציתי להכין עוגת גזר מאגניבה, זה מתכון שקיבלתי מידיד שקיבל מחברה ללימודים שקיבלה מאחות של בעל של אחותה שקיבלה מאמה עליה השלום ( וכאן איבדתי את המעקב אחר שושלת המתכון, לכן מקורו אינו ידוע)

וחשבתי למה שלא אכתוב אותו כאן, ואם נפש חיה תעבור בשוגג, ובמקרה יהיו באמתחתה(המודעה מיועדת גם לגברים) כמה גזרים צימוקים וביצים, היא תסור למטבח הקרוב למקום מגוריה ותאפה את העוגה המדהימה (ביקורת העוגה ניתנה ע"י מקור אמין ביותר).

ואזזזזזזזז אחרי שתאפה ותטעם ותחלק לשכנות, תחזור אלי עם רשמים ואולי אפילו נחליף מתכונים (יהיה כיף!),

אז אממ. כן, כל זאת אחרי האפיה "ואני אהיה פה..."

ובכן המתכון:

(הכינו מדפסת ודיו)

עוגת גזר (מקור אינו ידוע)

המצרכים:

3 ביצים

1 כוס סוכר

חצי כוס שמן

1 וחצי כוסות קמח

חצי כפית אבקת סודה לשתייה

1 כפית אבקת אפיה

חצי כפית קינמון טחון

רבע כפית אגוז מוסקט טחון

חצי כוס צימוקים (לא חייבים)

חצי כוס אגוזי מלך

2 כוסות גזר, מגורד דק

אופן ההכנה:

·        במיקסר מקציפים ביצים וסוכר. מוסיפים שמן בזרם דק. מוסיפים קמח ותבלינים ומעבדים היטב לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים צימוקים ואגוזים, ורק בסוף גזר.

·        מחממים תנור ל 180 מעלות.

·        יוצקים את התערובת לתבנית ואופים כ – 45 דקות. (עד שהעוגה שחומה למעלה).

הכמות הזאת מספיקה לי לשתי תבניות English cake חד פעמיות.

-

זהו נראה לי.

אז אפיה מוצלחת, שינה מתוקה לאדון שלי שעוד מעט קם ליום עמל נוסף

ולי...

אני אלך לראות את הגורו שלי- אודטה.

בוקר טוב יזרעאל :)

החדר קר ואני פעם במיטה, פעם על הכסא

מחוץ לקיר נשארו ממך חלקי נשימה

עוד מעט שוב לילה, ואחריו הבוקר יביא איתו שמש שקרנית

שלא מחממת ולא נשארת.

כל היום בהיתי בתקרה וחיכיתי שהיא תתמוטט מעלי

אבל היא נשארה שם שוכבת בלי תזוזה

לבנה וריקה כמו כל בחורה שאהבת פעם, לא אהבת.

וחשבתי אותך ושנאתי אותי, אחר כך שנאתי אותך

אולי זה רק שכנוע עצמי או צורך במילוי רגשי

כמו מילוי נוצות שיחמם אותי

שמשהו יחמם אותי

תחדול מלנסות להכתיב את הטבע- הוא הפסיכופט הקדוש

לא תוכל להחלץ מחלציו, כל הנאתו מתרכזת בקריעת הקרום הרגיש

פעם הם קראו לזה בריזה של אושר

לא, אל תתאמץ, אין בתחינות האלו שום השפעה, הן בשבילו גירוי שלא פוסק

גם אל תשאל איפה נמצאת תחנת הפרידה, ואל תתכונן.

עכשיו יש בך האומץ לרצות לבטל את חשיבותו, תראה גם הוא יתפוגג

כל הרצונות שהיו בי נקרעו ותוכנם נשפך, לפעמים אני מדמיינת איך אחתוך את גופו

והוא רואה ומגחך כמו צפה בקומדיה טובה של מרתף עינויים.

אתה רואה את שרידי היבלות מתחת לשמלה? זה מלהיט את תאוותו, תשמע איך הוא נוהם ללא הפסק.

לא אל תתעצב, כתוב בכניסה "העצב אינו רשאי להתקיים כאן".

זה לא שאין לי רשות דיבור, אני...

אני שותקת מטעמי צניעות,  חוץ מזה יש לי את חרות המחשבה

לא, אל תקרא לזה חולשה, זה גבול הנשיות, אני יודעת- אני הייתי פעם אישה.

הנה רמיזה מרחפת בחלל האויר

שומע?

איבדת את הזכות לאינטימיות

זו התעוררות למילוי תשוקותיו של הפסיכופט הקדוש

קום

תראה לו איך צחצחת יפה את הישבן.