ארץ ישראל אנחנו מבקשים ממך: "סליחה!".

ממך- היפה לעת סתיו בעונת הפריחה, הענוגה לעת ערב- כמו בשעת זריחה,

הכובשת כמלאך את כתר החרמון, ומשתכשכת במים כנסיכה. סלחי נא- לידיים

העוקרות את גבעולי הפרחים ולאל

ה השולחים את משפחתם לצידי הדרכים.

סלחי למגרשים הריקים אשר התמלאו זוהמה, מצבורי פסולת הרחוב המטפסים

קומה מעל קומה.

להופכים את ים סוף לים המוות ואת חופו לחוף קללה.

לנותנים ליופי הכנרת את דמות אדם המזבלה.

לאלה החותמים פנייך בלי לדעת כי הם משחיתים פני עצמם.

מתוך- האתר של בני המושבים.