שאתם מדברים עם בן אדם,

לא מוכר לכם, הכרתם סך הכל לפני יום,

וכשאתם מדברים איתו...

אתם מרגישים שאתם מכירים אותו מכף רגל ועד הראש?

אתם מרגישים כאילו אתם מדברים עם הנפש התאומה שלכם?

אותן מחשבות, אותן תחושות, אותן נקודות מבט.

כאילו זה אשכרה אתם, הכפיל שלכם.

הוא מספר לכם על עצמו אבל יש לכם תחושה שהוא מספר לכם עליכם, על עצמכם?

זה קרה לי כבר פעם אחת בחיים,

כך הכרתי את ליני המקסימה, חלק בלתי נפרד מחיי,

חלק בלתי נפרד ממני, מנפשי ומליבי 3>

והיום זה קורה לי שוב, עם בן אדם אחר, שלא משאיר לי סימן של ספקות לגביו.

הרגשה כל כך מוזרה אך מתוקה בו זמנית...