לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



כינוי:  Nathalie.90

בת: 35

MSN:  תבקשו יפה.





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2007    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     




הוסף מסר

4/2007

אושר אושר אושר אושר!!!


כמה שחיכיתי ליום הזה... ליום בו יגיע קץ לכל הגועל הזה. והיום הזה הגיע, היום בפעם הראשונה הבנתי מהן דעמות של אושר. בחיים לא בכיתי מאושר ושמחה... תמיד יש פעם ראשונה לא..? =)

היום אני הבן אדם הכי מאושר עלי האדמות תאמינו או לא, אבל הסיבה כל כך מוצדקת שאני אל מפסיקה להודות לה'. לא סתם אומרים שאם תעשה טוב - טוב יחזור אלייך, ואם תעשה רע - רע גם יחזור אלייך, הכל חוזר אלינו כמו בומראנג בסופו של דבר... אז צריך להיות בני אדם, לעשות רק טוב ולחשוב פעמיים לפני שעושים.

 

מאחלת לכולם לילה טוב ורגוע!


נכתב על ידי Nathalie.90 , 25/4/2007 23:31  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של - נטלי - ב-29/4/2007 20:03
 



משלחת לפולין 2007


משלחת לפולין 2007 מכללה טכנולוגית חי"א אתמול בלילה ב-3 לפנות בוקר נחתה בישראל!

שבוע בפלנטה אחרת, שבוע שחלף יותר מדיי לטעמי ועכשיו נראה לי כמו יום אחד ארוך, עם אנשים שבחיים לא תיארתי לעצמי שאיתם אני אתחבר ואתקרב.

השתנתי בהרבה, וכבר אני מתחילה להרגיש בשינוי.

אף פעם לא עלה על דעתי שאני כל כך אוהבת את הארץ, מדינת ישראל, כשטסתי לא תיארתי שאני אתגעגע כל כך. התגעגעתי לכל דבר, החל מהיחסים החמים בארץ ועד האוכל.

אף פעם לא חשבתי שככה אני מתגאה במדינה, כאשר בטקסים צעקתי את התקווה, כאשר אחזתי בדגל ישראל חזק והנפתי אותו מעל ראשי - הרגשתי מלאת גאווה, הרגשתי משהו מאוד חזק בלב. כאשר חלפתי על פני הפולנים, ולא רק, עם דגל ישראל בידיים הרגשתי מעליהם. בערב לחסידי אומות עולם שרתי וצעקתי את השירים שאני גם לא מכירה עד הסוף, ולא מכירה בכלל, בשיא ההתרגשות וכל כך התגאתי בכל עם ישראל, בנספים בשואה, בשרידי השואה ומשפחתיהם.

חזרתי לארץ כאשר ירשתי סבא חדש לעצמי, פיטר פפיצ'ק, שריד שואה, שריד המחנה ביקרנאו אשר ליווה את המשלחת שלנו לאורך כל דרך המסע. לאורך המסע לא ראיתי בו סבא שחגגנו את יומהולדתו ה-67 ביום שישי, אלה אותו ילד קטן בן 4 בגילו הרך שראה סיוטים וזוועות אל מול עיניו, כל כך התקרבתי אליו, פשוט התאהבתי בו, אני מרגישה שהוא פשוט סבא שלי. היה לי מאוד קשה להיפרד ממנו בשדה התעופה.

 

אם לא הייתי יוצאת למסע, הייתי כל כך מתחרטת ומצתרת על זה.

כל מי שעדיין לא טס ומי שמתכוון לטוס וזה עוד לפניו - עשו זאת, אל תחשבו פעמיים ופשוט צאו למסע הזה. זה מסע מאתגר של פעם בחיים ובלתי נשכך, אחת החוויות שאי אפשר לתאר במילים.

 

 

"תשמור על העולם ילד

יש דברים שאסור לראות

תשמור על העולם ילד

אם תראה תפסיק להיות

גיבור של העולם ילד

עם חיוך של מלאכים

תשמור על העולם ילד

כי אנחנו כבר לא מצליחים

תשמור על העולם ילד

אל תגזים במחשבות

כי כמה שתדע יותר ילד

אתה רק תבין פחות

ובשעה מסוימת נסגרות כל הדתלתות

וכל האהבה נגמרת

רק אתה ממשיך לתהות..."

נכתב על ידי Nathalie.90 , 19/4/2007 20:49  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של - נטלי - ב-25/4/2007 17:49
 





18,461
הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNathalie.90 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Nathalie.90 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)