My Life As A Human Being

המחזור מאחר בשבועיים.

בשבוע הראשון עוד אמרתי לעצמי "בסדר, כמה ימי איחור, זה קרה וזה לא נורא", בשבוע השני כבר הפחד שקע. אני לא מוכנה לילד! ובטח שלא מסקס חסר משמעות! מילא עוד היה לי בן זוג, תקופה ארוכה, הייתי נלחצת עדיין אבל לא כשאני לבד! אין מצב! אני לא רוצה ילד לבד. לא רוצה ילד עכשיו בכללי, אני צעירה מדי, גם ככה יש לי בעיות.

כבר כמעט בסוף השבוע השני, אני לא הצלחתי בשלושת הימים האחרונים ללכת לעבודה מרוב פחד שבדרך חזרה אצטרך לקנות בדיקת הריון ולבדוק.

לא הצלחתי לישון בלילות אז ישנתי במהלך היום כדי להתחמק. "אה כבר מאוחר אלך מחר" כן בטח...

בסוף הלכתי אתמול בערב וקניתי בדיקה, אמרתי לעצמי שבבוקר אעשה. שוב לא הצלחתי לישון. קראתי שאחרי איחור לא צריך לעשות את הבדיקה רק בבוקר אלא אפשר במהלך היום אז רצתי לעשות את הבדיקה. 

שלילי.

בכיתי על רצפת השירותים.

הקלה.