אם אלך לישון ואמות בשנתי
פתאום כל בית הספר ידבר על איזו מדהימה הייתי
וכמה מתגעגעים אליי
ושיכולתי להגיע לגדולות
אם הייתי מגיעה לשיבה טובה
אבל מחר בבוקר אני אלך לבית ספר
ועדיין יצחקו עליי
לא משנה מה אעשה
לא משנה
וזה דבילי
כי יש דברים יותר גרועים בחיים
אני עוברת טרגדיה נוראית עכשיו
אבל זה לא משנה
בלילות
אני בוכה
וקוראת מותחנים בשנקל
ובוכה
ובימים
אני משקיעה בלימודים
וצוחקת עם חברות
ושרה ומנגנת
ואז בוכה שוב
ומתמוטטת
כי לא ישנתי בלילה
להשתדל מאוד לא ליפול לדיכאון
להשתדל לא להיות מדוכאת
להשתדל להיות שמחה
לא להיות עצובה
להיות שמחה
דיכאון
לא
שנים רבות של התנשאות מגעילה עברה עליי...
הייי שומעת במסיבות כאלה מוזיקה מזרחית וישר אומרת שזה איכסה ולא טוב וכאלה.
פסלתי פאקינג ז'אנר שלם על הסף.
מזל שאני מתחילה להיות פחות חרא מתנשא ויותר פותחת את הראש למוסיקה טובה.
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=Ujt222uNSfg
לאחרונה הבנתי שהלימודים בבית ספר פשוט כיפים ומדהימים.
מה שמבאס אותי זה ש-ר' איכזבה והעליבה אותי
ואז התנצלה
ואז לא הסכמתי לסלוח
ועכשיו אני לא חברות יותר
ואין לי בכלל חברים בבית ספר
ורע לי
זה בדיוק הפוך מהיסודי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
