לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


When you lose the one you care about your heart is bleeding

Avatarכינוי: 

בת: 30

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2013    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2013

כבר לא עומדת על הרגליים


אז האמת היא שאני לא ממש עומדת על הרגליים

האמת שאני גם לא מתפקדת אם אפשר להגיד..

ראיתי את הנפילה הזו מגיעה. לא ידעתי שאפול כ"כ חזק

 

למרות שציפיתי לגרוע מכל..

לא תיארת שזה ילווה בחום, בכאבים משתקים ובמעט מאוד מילים

 

המחשבות עלייך מטרידות אותי למרות שאני כבר לא מרגישה דבר

גם להיזכר בנו באקטים מיניים מרגיש לי מוזר מדי

אבל למרות שסיכמת את ה7 חודשים האלה ב4 מילים פשוטות וכואבות

קשה למחוק כלכך הרבה זיכרונות

 

אני לא יודעת להגיד מה היה ככ קיצוני בגללו מחקתי את הכול

את כל ההודעות ממך.. את הווטסאפ מלפני שנים, את ההודעות הרגילות

אפשר להגיד שנשארו רק תמונות.. 

אפילו את מספר הפלאפון שלך מחקתי. 

אני מנותקת ומחוברת מספיק כדי להניח שזה פשוט היה כואב. כואב מדי.

 

אני לא רוצה ממך שום זיכרון. הצמיד היוקרתי שלך כבר שבוע לא עלי, וגם הטבעת שקנית לי

כל מה שממך אפשר להגיד, ממך שלך, אלי..

אני כבר בקושי מצליחה לבכות

את מגיעה אלי רק בחלמות. בהשפעת כדור שינה, וכדור להורדת חום

 

אם אגיד את האמת, אני חושבת שאני אפילו אולי מתגעגעת

כואב להגיד אבל אני שונאת אותך

אני כלכך שונאת אותך.. את פגעת בי ושברת

שברת מספיק כדי להכניס אותי לשוק טואלטי

 

אני לא רוצה ממך דבר.

 

 

אז אם להגיד את האמת..

למרות שהחום כבר ירד.. אני לא ממש מצליחה לעמוד על שתי רגליים.

 

 


I shot for the sky
I'm stuck on the ground
So why do I try, I know I'm gonna fall down
I thought I could fly, so why did I drown?
I'll never know why it's coming down, down, down.
Oh I am going down, down, down
Can't find another way around
And I don't want to hear the sound, of losing what I never found.

נכתב על ידי , 22/5/2013 20:56  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כשזה ייגמר.. רק את תחזיקי את הנשק תכוונתי ותצעקי שאת ״על״


״ על! ״ כולם על?! ״ על המפקדת״! 

אני נזכרת לשניה ברגעי הטירונות הרחוקים

ועכשיו אני שואלת את עצמי

אם הנשק היה בידיי והייתי אוחזת את הנשק, חוץ מאופן פיזי לחלוטין

האם אני על?

האם אני על המטרה? האם אני אני בכלל?

במהלך ב24 שעות המדהימות שלנו ביחד, באיזה שהוא שלב כשאמרת לי שאת אוהבת אותי.. 

משהו שם כבר לא נגע בי

אז אם הייתי מכוונת את הנשק על עצמי, ומכוונת יישירות ללב.. עדיין הייתי על ?

כשאתה אוהב אתה אוהב.. ואין כאן אינידקציה של זמן ומקום

לפעמים אני פשוט יודעת שזה מיותר. וזה כואב. כואב מדי

וכשאחתוך את זה

כשתגידי את המילים שלך שכלכך חותכות ושוברות ויורית.. אני יודעת שרק אחת תצליח להחזיק את השנק..

ולהגיד ״ על.״

נכתב על ידי , 12/5/2013 01:27  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הלב כבר עייף מלהתגעגע אלייך.


אמרתי לך שלא עישנתי והסיגריה כבר מוזרמת בין וורידי

שומעת את השיר הזה שרק מזכיר לי כמה רחוקה ממני, מתקשה להאמין שהגעגוע תופס את המקום של מימוש האהבה התשוקה והשקט

 והנה אני שוב כבר לא נרדמת

במושגים אחרים היו קוראים לזה סבל 

הקושי תופס את המקום שבו אני מצליחה לדבר אלייך מילים פשוטות, מילים עמוקות וגדולות

לא ביקשתי הרבה.. רק ביקשתי להיות ופתאום הבקשה הזו הפכה לגדולה מאין כמותה.. גרמת לי להבין שהיא לא תתקיים.. לא פה.. כניראה שלא בסיבוב הזה

את המקום שלך אי אפשר לתפוס אבל החלל גדל למימד שאפילו את כבר לא מצליחה למלא ואז אני חוזרת ושואלת את עצמי אם רגע האהבה הזה באמצע הלילה שווה את כל הרגעים הריקים והגדולים בשניה שאת כבר לא בהישג ידי.. לא אשקר, הדמעות כבר בין עיניי אבל הלב כבר עייף מלהישבר והוא גם כבר לא מתמלא עד סופו כשאת חוזרת ללילה לבין זרועותיי

לא אשקר לך ואגיד לך שלמרות שאולי הבטחתי אין בי את האנרגיה להמשיך להילחם. כי למרות שבין השורות את איתי ואת שלי ואולי גם לנצח נצחים.. ונכון שכשאני נוגעת בך כל הקשיים נעלמים כאילו לא היו קיימים מעולם 

אבל בשניה שאת כבר לא בטווח של עיניי.. הקושי הזה גדול עליי. האהבה אלייך יותר גדולה מכל הגלקסיה אבל אי אפשר לספק אותה דרך הקו בטלפון ובין הדמעות שיורדות ששם, רחוק אלפי קילומטרים ממך אני נופלת על בירכיי ולוחשת חזק לטלפון ואומרת

שאני כלכך אוהבת אותך.

אין לי ספק שהאהבה הזו תחיה נצח.. אבל המרחק בנינו פשוט לוקח את הדרך הזו בהליכה וגורם לי להגיע עד קצה גבול היכולת

כל מה שניסיתי להגיד לך .. זה שאני פשוט מתגעגעת אלייך.  

ושקשה לי להשלים עם העובדה אבל היא פשוט ניצחה. העובדה שאין לך פשוט מה לעשות נגד זה. אין לך דרך ללחום נגד הגעגוע הזה. לא ניתן לספק אותו. הוא ניצח איתך. ושבר אותי בדרך.

זה לא המון.. אבל זה אולי הכול.. זה לא יותר מגעגוע. זה פשוט הגעגוע אלייך שנובעה מכמות אהבה שמרוב שהיא גדולה היא מציפה וממלאה את כולי בלי שתוכלי לספוג אותה ממני.

זה לא יותר מגעגוע כבר לא נותן לי לנשום

נכתב על ידי , 3/5/2013 19:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , 18 עד 21 , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל*ההיא. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על *ההיא. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)