בחודש מאי 2018 הכרתי בחור
והתאהבתי
לא "התאהבתי" כזה שמתי שנגמר שוכחים
התאהבתי כלכך והרגשתי את זה בכל חלק וחלק בגוף שלי
והוא סחף אותי למערבולת רגשות מטורפת וגרם לי להרגיש כמות אהבה שלא חשבתי שבכלל אפשרית
גרם לי לתת לו את הלב שלי בשלמותו
עם כל הפאקים וכל הפחדים וכל החששות
נתתי לו את הכל
נתתי לו כל טיפת אהבה שקיימת בי
והוא שבר לי את הלב
ולא שבר לי את הלב של "אוי הוא נפרד ממני ואני עצובה"
הוא ריסק אותי והשפיל אותי והקטין ממני וזלזל בי ושיקר לי
שבר לי את הלב כלכך
שלא משנה כמה אני מזיינת את השכל שעבר לי
כי אני יודעת שלכל הסובבים שלי כבר נמאס מזה
וכולם חושבים שאני פשוט אובססיבית
אבל אני באמת לא
והלוואי שיכלתי פשוט לכבות את זה כמו כפתור
כי אני יודעת שלא אכפת לו
וזה בסדר כי עם זה כבר השלמתי
אבל למה
פשוט למה
למה אני צריכה כבר כמעט שנה לחשוב על אותו בנאדם כל יום
למה דווקא לבנאדם שהכי לא מגיע להיות שם
נמצא לי בלב ובראש ולא נותן לאף אחד להכנס עד הסוף?
אתה חתיכת בן זונה
ואתה הבנאדם הכי נורא שהכרתי בחיי
ואני שונאת את עצמי על הרגע שבו הסכמתי לעצמי להתאהב בך
ואתה החרבת כל טיפת רגש שהייתה בי
והרסת אותי
פשוט הרסת אותי למשך שנים
צילקת אותי
ואני פשוט שונאת אותך על זה
ומצד אחד אני רוצה להרוג אותך במכות
אבל מצד שני אני פשוט מתפללת שאולי יום אחד אני אחבק אותך שוב בלילה ואשמע ממך שאתה אוהב אותי
אבל היי
בינתיים העיקר שטוב לך
והעיקר שאתה לא חושב אפילו לדקה על הבחורה שהרסת לה את הלב