פעם ראשונה שאני באמת, באמת שמחה לראות פוסט מסוים במומלצים, וזה הפוסט הזה. לא אכתוב עליו, כי בעל הבלוג כבר אמר מספיק, ולכן גם מהסעיף המסויים אליו התייחס אני לא אתייחס. (סעיף 3 בבלוג הזה, אליו גם נתן קישור בפוסט שלו.)
הפוסט ממנו לקוח הסעיף, מכיל עוד סעיפים רבים על שנאה המופנית לאוטאקואים; ולקרוא זאת פשוט חרה לי. אליהם- כן ארצה להתייחס.
אני יודעת שכבר חפרו על הנושא. אין לי ספק שמה שאני הולכת לכתוב, כבר הרבה כתבו לפניי, אבל לאחר קריאת שני הפוסטים וכמה תגובות מכל אחד מהם; הרגשתי צורך לכתוב דבריי בשפתי שלי.
אכתוב דבריי בלשון ישירה לכותבת הפוסט, אך זה מופנה גם לאלו שחושבים כמוה, ודוגלים ב... "אמונה" המוטעית הזו.
*אוטאקואים ישתמשו תמיד בסמיילים הכי לא מתאימים למשפטים אליהם יצורפו (כגון; "אתמול הלכתי לאכול ארטיק XDDDDDDDDDDDDD והוא היה כל כך טעים >___<"). איך תזמון צירוף סמיילי למשפט קשור לצפייה באנימה/קריאת מנגה? זו מיומנות אחרת לחלוטין, ומה לעשות שלא לכולם יש אותה?
עדיין לא מאמינה? הנה, הוכחה מהחיים שלי אישית; רוב האוטאקואים שאני מכירה אישית לא יעשו את זה. למען האמת, רוב האנשים שעושים את זה ואני מכירה אישית, הם בכלל לא אוטאקואים. שונאת גם אותם עכשיו? כי תצטרכי לשנוא חצי עולם.
*אוטאקואים חושבים שלהיות כזה, זה "כל כךךךךךךך מגניב וזה הדבר הכי שווה שקיים בעולם".
בתור אוטאקואית, לא ממש משנה לי כמה זה "מגניב" או כמה זה "מוזר". הדבר היחידי שמשנה, ושאמור לשנות, זה אם אני נהנית מזה או לא. זה בסדר שיש אנשים שלא אוהבים את זה, וזה לגיטימי, וזה מובן - אבל אין שום סיבה לשנוא אחרים בגלל שהם אוהבים דבר שאת לא בהכרח אוהבת.
אם תגלי יום אחד שחברה טובה שלך שונאת את הפרי האהוב עלייך, או את הדמות האהובה עלייך - תפסיקי להיות חברה שלה ותשנאי אותה על זה? כמובן שלא. וזה שאת אוהבת את הדמות הזו ואחרים לא, זה אומר שהם פחות מגניבים? וזה שהפרי הזה ממש טעים לך, זה אומר שאת חושבת שזה "כל כךךךךךךך מגניב וזה הדבר הכי שווה שקיים בעולם" ?
*רוב האוטאקואים - נשים? וואו, אין לך מושג כמה את טועה.
אני מכירה כ"כ הרבה בנים שאוהבים את הנושא - גם אישית וגם לא. האמת היא, אני מכירה הרבה יותר בנים שאוהבים את הנושא מאשר בנות (במיוחד כשמדובר בגילאים קצת יותר מאוחרים, בהם יותר בנות עוזבות את הנושא מאשר בנים). ההבדל הוא שלבנים פשוט קשה יותר להודות בזה.
קחי לדוגמא את האחים שלי: אחד בן 15 והשני בן 11, ושניהם חולי נארוטו, בליץ' (בעבר גם דרגון בול) ואנימות מלחמה דומות. אבל להודות שהם אוהבים אנימות? לע. למה להם? זה מביך. זה יגרום לאחרים לרדת עליהם. זה יגרום לחברים שלהם להתרחק, למרות שאני בטוחה שגם לא מעט מהם עוד צופים בדברים הללו, ופשוט פוחדים להודות בזה כי זה נתפס בעיניי החברה כ"חנוני ומוזר וילדותי". כי זה "מוריד" מרמת ה"מאצ'ואיזם" שלהם כגברים, כביכול. אז למה להם להודות בזה? הם לא. אפילו לא בעיניי עצמם.
*"מי שלא נקבה יתחפש לנקבה בכנס הבא" ? מה לכל הרוחות ניסית לומר פה?
אני אתייחס לעניין הקוספליי (תחפושות) בכללי - אני בתור אוטאקואית, לא אתחפש לדמויות אהובות, כי אני אישית לא ממש סבלנית מספיק כדי לעבוד על אחת, וגם כי זה לא מלהיב אותי להתחפש לאחד כמו לראות אחד אחר מחופש לדמות הזו. אבל יודעים מה? אני מעריצה את אלו שכן. לא רק שזה מאמץ גדול שמושקע בשביל משהו שהם אוהבים, זה גם עוד יותר מדהים לראות אותם מסתובבים כך בגאווה, עם שמחה אמיתית בעיניים והשלמה מלאה עם מה שהם אוהבים.
גם מבלי לאהוב את הנושא, קל להעריץ אנשים כאלו - כי הם פשוט משלימים עם מה שהם. הם לא מנסים להיות אהובים ע"י אחרים. הם לא מנסים לשקר לעצמם. הם לא מנסים לעטות מסיכה כדי שיאהבו אותם. הם ילכו עם כל ה"מוזרות" הזו שכל כך משמחת אותם, ולא משנה כמה יעירו או כמה ירדו עליהם, הם יהיו חזקים מספיק בשביל לא להשפיל מבט ולהיכנע ללחץ החברתי. הם יהיו עצמם.
*אנימות שכל אוטאקו רואה; "סאקורה, נארוטו, בליץ', סול איטר, כל מיני אנימות רומנטי-קומדי מטומטמת ואפילו לצערי דת' נוט."
גם כאלו שאינם מחשיבים עצמם אוטאקואים צפו בסאקורה במהלך חייהם, גם אם לא במהלך הסדרה כולה, כי זה שודר בערוץ הילדים; כך שמזה אני פשוט אתעלם. כנ"ל על נארוטו ובליץ'. אומר רק דבר אחד; זה שאנשים צופים, לא אומר שהם אוהבים. אני אישית מתעבת נארוטו, ואני אוטאקו לכל דבר. אז מה?
לגבי סול איטר ודת' נוט, תתפלאי לגלות שאלו אמנם אנימות מצליחות מאוד, אבל לא "כל אוטאקו" באמת צפה בהם.
נעזוב את הכניסה לפרטים לרגע, בסדר? מה כל כך מפריע לך שאוהבים את האנימות הללו? למה ציפית, לכל הרוחות?
אז הרבה אנשים אוהבים "ארץ נהדרת, צחוק מעבודה" ואפילו "הבורר". אז מה? אסור להם? ההבדל היחיד בין הדברים זה שאחד מצוייר, והשני לא.
אז רגע, את אומרת שבגלל שזה מצוייר, זה חטא לאהוב דבר כזה, וכל תוכנית אחרת זה בסדר? זה מגוחך פשוט.
*אוטאקואים אומרים שהם שומעים Jmusic, אבל הם למעשה שומעים רק פתיחים של סדרות אנימה.
ובכן, אולי את לא יודעת, אבל Jmusic זו מוזיקה יפנית. זה ממש לא מעניין ולא משנה אם היא לקוחה מאנימות, מפרסומת, או מקופסאת ממחטות מזמרת.
*כל האוטאקואים חושבים שיפן עשויה מאנימה אחת גדולה, ושכולם שם מכורים לזה.
היית מתה שזה יהיה נכון, כי בסעיף הזה, את ממש זיבלת כדי לחפש על מה עוד לרדת באוטאקואים.
את מחפשת להוציא את קהילת האוטאקואים כטיפשים, וזה פשוט בולשיט. אין טעם אפילו שאפרט בעניין הזה מרוב שדרך המחשבה שלך מגוחכת.
*זה אפילו לא קול של מדובב. סליחה?
דמויות מתוך אנימות מדובבות ע"י מדובבים אמיתיים. זה שיש שירים מסויימים כגון שירי ווקלואיד, אשר ברובם עשויים טכנו ולא בהקלטה של אדם אמיתי, זה משהו אחר; וממש ממש לא כל האוטאקואים אוהבים את זה. אני אישית, לדוגמא, מתעבת את זה. זה עניין של טעם, ועל טעם אין להתווכח. זה כמו שאנשים מסוימים אוהבים את כל הסלסולים האינסופיים במזרחית, ואחרים לא.
אני אוהבת אנימה. אני אוהבת מוזיקה יפנית. אני אוהבת את יפן. אני אוהבת את השפה. אני אוהבת את התרבות. אני אוהבת ללבוש כובעים עם אוזניים, ולא אכפת לי כמה מוזר זה נראה בעיניי אנשים. אני אוהבת לצייר דברים חמודים. אני אוהבת מנגות. אז מה? אני אוהבת לאהוב את זה, וזה לא אומר דבר על האישיות שלי.
זה לא אומר שאני אדם רע, או אדם טוב. זה לא אומר שאני אדם אדיש, או אדם דרמטי יתר על המידה. זה לא אומר שאני רציונלית, או לא רציונלית. זה לא אומר שאני מדברת על זה כל היום. זה לא אומר שכל החיים שלי סובבים סביב זה.
בכל דבר אפשר להגזים. כל דבר אפשר להפוך לאובססיה. אבל מדברים על זה? כותבים על זה פוסטים של מחאה? של התקפה? של שיפוט? לא ממש.
אנשים מתעלקים על הנושא הזה ספציפית כי קשה להם עם השוני ועם הפתיחות, לא יותר ולא פחות.
אז כן, אני אוטאקואית.
איפה כל הסמיילים?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
