כשהייתי קטנה שכן שלי "התעסק איתי"

לא סיפרתי את זה למשפחה או לחברים.

בעיקר הרגשתי אשמה ומלוכלת. לכן העדפתי לשתוק.

כשהוא סיים, או יותר נכון "גמר" בקשתי ממנו שלא יספר לאף אחד.

הוא אמר שאם אני לא אספר הוא לא יספר.

כך היה.

שנינו שתקנו.

אני חושבת שהייתי ילדה יפה, או לפחות כך אמרו לי.. ולזה האמנתי.

אבל אז, ביום שבו אבדתי את התמימות

חשבתי שאם רק הייתי מכוערת כל זה היה וודאי נמנע ממני.

שנים אחרי זה השמנתי.

היום אני נגעלת מעצמי.

את השנאה והאשמה על אותו היום הסרתי מעצמי 

עכשיו נותר להסיר את שכבות השומן שהצטברו.

חפשתי באינטרנט תמיכה אנונימית להפרעות אכילה.

אני לא מחפשת חולי, רק רוצה לרזות (שאלת האמצעים לא ברורה..)

אני כאן כי אני לא מצליחה לבד...

אני צריכה עזרה, ליווי..

oz bat