הבלאגן שבראשי

דמיינו תמונה. 

התמונה גדולה ומורכבת, צבעונית ומסובכת. 

התמונה בגודל של כמטר על מטר. 

במרכז התמונה, ישנה מסגרת. המסגרת ממסגרת בערך סנטימטר על סנטימטר.

המסגרת די פשוטה, זולה כזאת. 

מחוץ למסגרת הזו, קיימת עוד מסגרת. היא ממסגרת עשרה סנטימטר על עשרה סנטימטר מתוך התמונה הגדולה. 

מסגרת חזקה, איכותית, לא יפה במיוחד -עשוייה ארד. 

חמישים סנטימטר על חמישים סנטימטר ממוסגרים בתוך מסגרת שלישית. 

המסגרת מעוטרת בקישוטים פשוטים, עדינים ויפים. המסגרת מבריקה ועשוייה כסף יקר.

כמו שניחשתם, המסגרת האחרונה ממסגרת את כל המטר על מטר של התמונה. 

המסגרת עשוייה מזהב טהור ויוקרתי, והמראה שלה אצילי ומסוגנן, מעוטר בקישוטים יפים ומרשימים.. 

ועם כל המסגרות האלה, אני הולכת לאיבוד בתוך התמונה,

ולא מצליחה לראות את התמונה הגדולה בשלמותה. 

אני משוטטת והולכת לאיבוד בין כל המסגרות והעומקים השונים, 

ולא מצליחה להבין מה דעתי על החיים.