הבלאגן שבראשי

ואוו. כבר מתחילה להרגיש בבית. 

עשיתי טעות, מנסה לתקן.

שונאת את עצמי, כי אני לא לומדת מטעויות אלא חוזרת עליהם שוב ושוב...

יש לי חלון כרגע אולי אני אנמנם- לא ישנים כאן הרבה. 

בשבע יש לי פגישה עם המדריך, לא משהו מיוחד. \

ואני חוזרת מוקדם לחג, כי יש לי אורטודנט... 

ההורים כל הזמן אומרים שהם מתגעגעים. ואמא שלחה לי מייל אתמול כמה שאני חסרה לה בבית, ושזה קשה להיות ביום שבת בלעדי..

וכימעט בכיתי. 

אני מצטערת שאני מכאיבה לה. 

זה כואב גם לי. 

רק שאני לא אבכה היום בשיחה עם המדריך, 

זה הדבר האחרון שחסר לי.