הבלאגן שבראשי

חיחי. יש לי סוד. חיחי. 

זה לא באמת מסוכן. 

זה יכול להשאר סוד. 

נכון?

בלילה ישבנו ודיברנו. רציתי להכנס, היה לי קר. אבל הוא ביקש שנישאר בחוץ.

אני אחמם אותך, הוא אמר. אז נישארנו. 

נשענתי על החזה שלו בתוך החיבוק שלו והוא ליטף לי את השיער.

דיברנו על מה שיהיה עכשיו. שנשמור על קשר. 

זה היה קצת מוזר, לשבת איתו ככה. בכל זאת, יש לו חברה. 

זה לא באמת משנה, נכון? הוא התגבר עלי מזמן. הוא איתה עכשיו. פשוט היה לי קר.

והשיער שלי כניראה, די נעים. 

שמתי לב... הוא אוהב בלונדיניות.

הרפובליקה הרומית לא נבנתה ביום אחד, זאת אני יכולה להבטיח לכם. 

אבל גם לשקוע לקח לה יותר מיום- יומיים. 

זאת הפרידה הכי מוזרה שהייתה לי, מצד אחד עצובה ומלאת געגועים.

מצד שני כל כך ...

משחררת.

אבל ממה?