המרוץ לארץ לעולם לא

"I don't care if it hurts,
I wanna have control
I want a perfect body
I want a perfect soul
"

14:52

כל הסיבות שבשבילן אני רוצה את אנה-

כדי שהפאקינג מכנס 36 מקסטרו יעלה עליי.

שהמכנס מזארה לא יבליט לי את הרגלים השמנות (אני מקבלת בחילה רק מלחשוב על זה)

השליטה, השליטה אחחחחחחח השליטה

אוכל זה לחלשים.

אני רוצה להוריד את האוכל מהעולם שלי, להתעסק בדברים החשובים באמת.

אוכל לא טוב לי, זה רע.

לא יהיו לי חצ'קונים.

אנשים אוהבים אנשים רזים.

אני אהיה רזה.

כדי שהרווח ברגליי יגדל.

שאלבש חולצות צמודות ואהיה גאה בגופי.

שהבטן תיעלם.

לתחושה הנעימה בגופי אחרי שעות של חוסר אכילה.

אני יכולה,

אני יודעת.

מחכה ל6 בערב, מקווה להתחיל להרגיש רעב.

שיהיה יום מרזה לכולנו

אוהבת.

לפתע.

אני רוצה לרדת למישהו, עכשיו.

ולעשן אחרי זה סיגריה.

אני רוצה שהוא יאחוז בגופי

וגופי יהיה שדוף

שידיו הרחבות ידגישו כמה אני רזה.

ואני אהיה.

בקרוב אני אשקול 55

אני מרגישה את זה בא.

אחרי היום, הייתי רוצה לחבק את מיה לרגע. להקיא את כל מה שאכלתי. את הכל. כי לא הפסקתי. פשוט לא הפסקתי. לא הפסקתי.

אבל זהו

ארוחה מפסקת

אני לא אכנע לרעל, הוא מציף את רחובותינו

ואנשים חלשים נקלעים אליו.

הבוקר הכי קשה, יש תחושת רעב למשהו מתוק

ואחריה, תחושת רעב אמיתית

ואחרי. כאב ראש, שליטה, כבוד.

מחר ב6 בערב אנה תאהב אותי.

לא תאהב, תסכים לסמפט אותי, תסתכל עליי.

גם יש לי דייט מחר.

אני כזו פרה,

אם הייתי סותמת את הפה היום, לא הייתי משמינה ככה בשביל דור.

בכלל, בלתמצת משו

אולי פה הבעיה שלי.

אם הייתי יודעת מה זה מעט.

מעט אוכל, מעט שוקולד

לא היתה לי בעיה.

וונדי, הייתי רוצה שתיהיה לי הזכות להקרא ככה.

כיום אני 1.74

שוקלת 60.

ואנה, היא מחבקת אותי

עוזרת לי להשאר שפויה

רק בימים בהם אני מקשיבה לה אני מצליחה לאהוב משו מעצמי.

קצת, איזה חלק אחד לפחות.

כל יום לפני השינה אני עוברת על גופי

בתקווה שעצם אחת תבלוט יותר והרי השומן לא יכסו את כולי.

את פניי, את גופי.

מחר, אני צמה.

רק נס קפה, סיגריות

ד.קולה.

זה כל כך מספיק.

אנשים בשואה חיו ממעט כלכך, ושרדו.

עבדו חיים שלמים בפרך והצליחו לחיות.

ואני לא אומרת את זה בקלות,אני לא משווה לרגע. בכלל לא, גם חלילה לא הייתי רוצה להיות במקומם.

אבל חשובה לי ההדגמה הזו

שאפשר לנהל חיים בלי אוכל.

אוכל הוא אויב, אנשים מתמכרים אליו, חושבים כל פעם מה הדבר הבא שיכניסו לפה.

זה מגעיל, זה דוחה.

אני שונאת רגעים שאני כזאתי.