אבא קנה שתי חבילות של תותים לשבת. 

בצהריים, בזמן שהשאר נחו ואני בישלתי, הספקתי לטרוף אחת. 

ועכשיו, אחרי האוכל, עם תכניות טלוויזיה 'שבתיות', הוא שטף וחתך לכולנו תותים, שנתפנק. 

ורק אני, ישבתי אכולת רגשות אשם. וכששאלו אותי אם אני רוצה, עניתי שכבר אכלתי. 

ובעצם, הייתי קצת גאה על כך שיש לי רגשות אשם אמיתיים משום שלקחתי משהו בלי רשות.

גם אם אלה רק תותים. 

יחי המצפון והמוסר השלם. 

זה האדם שאני רוצה להיות. 

כבר עם חצי רגל בחוץ.

עד לפני שעה עוד לא הייתי בטוחה מה אני הולכת באמת לעשות אחרי השחרור.

סודן מחכה לי. 

וכך הוחלט. יהיה זה הטיול של אחרי. 

אני שמחה!