אני חוששת שכעט הגעתי לשיא - הרבה פחות "רדיקלית" מאשר בעבר, עם מעט מאוד אומץ - אני תוהה האם זה מה שחיכיתי לו כל כך הרבה זמן.פתאום מחוץ למסגרת אני מגלה את כל אותם דברים שאני לא.
אני לא חכמה, אני לא כריזמטית, אני לא סקרנית מספיק, אני לא מלאת אנרגיה, אני לא מסוגלת לעשות את זה בכוחות עצמי.
לא מסוגלת לעשות את זה בכוחות עצמי.
ובכל זאת, נראה שאני זורקת עצמי לתוך המים האלה בכל פעם מחדש.
דברים שאני רוצה לעשות כשאהיה גדולה:
ללמד,
לעבוד עם נוער,
להמשיך להתקעקע,
לגור לבד,
להתחתן,
ללדת ילדים,
למות אחרי שסגרתי את כל המעגלים שהייתי צריכה לסגור.