לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  :REPLAY

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2012

שרביט, 10 העובדות הכי שוות בישרא


אני יודעת שרק לפני רגע פרסמתי פוסט,

אבל אני רוצה לנצל את פרץ הכתיבה שנחת עלי היום(פוסט שלישי סה"כ בשני בלוגים),

ולכתוב 10 עובדות.

 

ומכוון שזהו בלוג הדיאטה שלי,

אנצל את הבמה לכתיבת עובדות מעט פרובוקטיביות על הנושא.

 

- המשקל הכי נמוך שהייתי בו היה 37 בערך,

אני לא בדיוק זוכרת- זו הייתה תקופה מעורפלת למדי.

(פתאום זה נשמע לי מלא!)

 

- מעולם לא אהבתי לצום, אבל הייתי עושה את זה הרבה.

השיא שלי הוא סה"כ שלושה ימים, וזה גרר הרבה מאד סבל.

לאחר מכן דבקתי בצורת חשיבה שצומות הם לא טובים לגוף ועדיף לאכול מעט מאשר כלום.

 

- בתחילה, כשהצבתי לעצמי רף מאד גבוה בנוגע לקלוריות,

זאת אומרת, נמוך, הייתי 'מרשה' לעצמי עד 300 קל' ביום.

ככה שהיו תקופות שמשך שבועיים +- הייתי על מתחת ל300 קל' ביום.

 

- עקב תת משקל משתמשך, המחזור פסק.

תקופת הזמן הכי ארוכה שלא קבלתי בה מחזור הייתה 5 חודשים בערך.

אולי חצי שנה, אני לא בטוחה.

 

- הפרעת האכילה של פרצה בגלל ילדה אחרת! חה! תאשימו אותה.

 

- אמא תמיד הייתה אשה מקסימה ותומכת בכל הנושא הזה,

ותמיד דאגה להזכיר לי כמה אני מדהימה וטובה.

'אל תשתפי אותי בכל החרא שאת מתעסקת בו'

'אל תאכלי כלום, לא צריך, אח"כ אני לא אבקר אותך בבי"ח פסיכיאטרי'

ואף פעם לא פסחה על לספר שבחים עלי למשפחה.

'את יודעת שהיא שוקלת את עצמה אחרי כל ארוחה?'

'היא לא מפסיקה לחתוך את עצמה'

 

- יש לי שני בלוגי דיאטה ואחד אישי.

את בלוג הדיאטה הראשון אני כבר לא מעדכנת והוא סגור,

ואת זה אני משתדלת לא לעדכן.

בשניהם יש תמונות מצב שלי בכל מני תקופות.

את הבלוג האישי אני מנסה לא לערב בכל הבולשיט שאני מקיאה לכאן.

(זה בד"כ מצליח, למעט פעם אחת)

 

- ברחבי החדר מוחבאים חפצים שקשורים לתקופות הדיאטה החריפות של פעם.

יומנים, סרטי מדידה, משקל גרמים לאוכל, משככי כאבים למיניהם,

כדורים נגד דכאון שמעולם לא לקחתי, להבים וכו'.

כשאני נתקלת באחד מהם, אני שואלת את עצמי למה אני לא חוזרת לשם.

 

- כשהמשפחה כן התערבה, זה היה בצורה לא מאד מתחשבת.

'את רוצה שאני אאשפז אותך?'

'אוי ואבוי לך אם אני רואה אותך עוד פעם עם השטויות שלך'

או בצורה יצירתית-

'אם תתחילי לאכול בשר אני אקנה לך אייפון'

 

- אבל בסופו של דבר, עכשיו אני לא בדיאטה.

הכל מאחורי.

אני יכולה לומר בהחלטיות שהכל עזר לעצב את האישיות שלי,

ואני לא מתחרטת על שום דבר.

אבל אני גם לא מתכוונת לחזור לשם בקרוב.

 

יום נפלא לכולם.

נכתב על ידי :REPLAY , 26/7/2012 14:02  
הקטע משוייך לנושא החם: מעבירים שרביט
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל:REPLAY אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על :REPLAY ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)