טוב, העניינים סופסוף מתחילים לזוז אחרי שלוש שנים! 

השבוע הולכת לתאם עם חברה לאיסוף פסולת, מה שאומר שאנחנו תיכף הולכים לבנות (או, לפחות, אני ממש מקווה שזה מה שזה אומר...).

בינתיים תמונה שאני מנסה לגלות למה אני אוהבת אותה.

משהו בבלגן שיש שם, שנותן הרגשה שאנשים ממש חיים שם ולא רק מדגמנים פינת אוכל.

אבל גם הרעיון שפינת אוכל לא חייבת להרגיש מרכז החדר, כמו שנהוג בבתים כאן, ואולי גם זה שיש מן קיר שקצת סוגר את השולחן, אבל לא באמת.