סיפור בהמשכים.

אז..

תיקנתי הרבה מהטעיות שלי (אין כה רק כן ויש 3 נקודות ולא שתיים כנ"ל לגבי סימני הקריאה ועוד..)

הפרק הוא לא כזה מעניין

סתם ניסתי לגרום לכם לאוהב את בן כמו שאני אוהבת אותו D:

לא נראה לי הצלחתי XD

מהפרק השני:

שחכתי לרגע שהרסתי הכול, ויכולתי להיות רק אופטימית, מה הרי נשאר לי."אני שמח." אמר בן וחיבק אותי,נישקתי אותו בעדינות "הכול יהיה מעולה!" אמרתי מרימה את מבטי על עבר השמיים,  נושמת לרווחה, נרגעת טיפה, אולי באמת יהיה טוב.

הפרק השלישי:

"הכנתי ארוחת ערב." אמרתי כששמעתי את הדלת הדירה נפתחת

"תודה, את כל כך מדהימה" אמר בן והניח את התיק שלו בכניסה למטבח," אני יודעת" צחקתי

"איך היה היום בעבודה?" שאלתי והנחתי קערה גדולה מלאה בספגטי על השולחן,"מעולה! הבוס שלי בעבודה במסעדה ממש נחמד!" אמר בן מתיישב ליד השולחן הקטן, "נחמד" חייכתי, בן עובד בשתי עבודות בשבילי, הוא יוצא ממש מוקדם בבוקר, חוזר בשבע הביתה ואז יוצא שוב לעבוד כברמן,הוא קנה לי בגדים חדשים, מחברות ודברים שונים "מחר אני מתחילה ללכת לבית ספר החדש" חייכתי חיוך קטן, אני גרה איתו כבר שבוע וחצי, כל היום אני יושבת בבית חושבת על המשפחה שלי, על אחותי.

 כל יום מתחרטת יותר ויותר על הלילה הראשון שלי ושל בן, אך אז בן חוזר אני מבלה איתו מספר שעות, רואה אותו קורע את עצמו עובד המון רק כדי שאני יוכל לחיות איתו,כל יום אני מבינה כמה אני אוהבת אותו ולא יכולה בלעדיו ולא רוצה מצב בלעדיו

"אתה עובד בלילה?" שאלתי מוזגת לי קולה לכוס,

"כן" חייך  מוזג גם הוא שתייה,"אבל מאוחר" חייך חיוך קטן.

 "נוכל לעשות מה שאת רוצה."חייך לעברי, "נראה היפה והחנון!" הודעתי בשמחה, היפה והחנון הייתה תוכנית שתמיד הצחיקה אותי, המצב המביך הזה של בנים שאין להם מושג מה לעשות עם בנות והם מובכים רק מלראות אותן זה גרם לי תמיד לחייך

"בשמחה" אמר בן, הוא תמיד הסכים למה שאני רציתי הוא הבין את כל הכאב שלי.

אכלתי במהירות מעט מהספגטי והנחתי את הצלחת בכיור, יש משהו שאהבתי בעצמאות של דירה משלי

תמיד ידעתי שאני יעבור לגור לבד בשלב מוקדם מאוד, רק לא ידעתי שזאת תהיה הסיבה.

בן סיים לאכול מספר דקות אחרי וניגש לשבת לידי בסלון הקטן, הדירה הייתה קטנה מאוד,חדר שינה אחד גם הוא מאוד קטן, מקלחת אחת,סלון ומטבח צמודים.

"אני אוהב אותך" אמר וחיבק אותי בעדינות,"גם אני אוהבת אותך" אמרתי וחיבקתי אותו.

"היי אני קייט" אמרתי למורה כאשר נכנסתי לכיתה, הרגשתי מבטים ננעצים בגבי.

"שלום" חייכה המורה בחיוך חביב והסתובבה לעבר הכיתה,"זאת קייט, היא תלמידה חדשה בבית הספר.

תקבלו אותה יפה" אמרה לתלמידים ואז הוסיפה עוד חיוך חמוד.

"שבי ליד ג'סיקה" אמרה והצביעה על בחורה שישבה בסוף הכיתה, התקדמתי לעבר המקום שלי .

"היי" לחשתי לג'סיקה כשהתיישבתי לידה, "היי" היא חייכה היא נראתה חמודה מאוד, שיערה היה כהה משלי, שיער גלי מסודר למופת,"להראות לך את הבית ספר?" שאלה בחיוך שחשף שיניים מושלמות.

"תודה" חייכתי מביטה על חצר בית הספר,החצר הייתה ענקית, מוקפת בעצים רעננים וירוקים.

"זה בית ספר ממש יפה." לחשתי לעצמי,"נכון" הסכימה ג'סיקה והמשיכה לשרבט במחברתה.

"זה מייקל" אמרה ג'סיקה והצביעה על מייקל בחור בגילנו, גבוהה ושזוף יחסית,"הוא חבר שלי אז תתרחקי ממנו" הוסיפה בהומור,

"יש לי חבר זה בסדר." צחקתי, "מייקל!" צעקה ג'סיקה כשהתקרבנו עליו,"היי" הוא חייך עליה והיא קפצה עליו מחבקת אותו ומחייכת חיוך ענקי,עיניה נצצו בשמחה. היא אוהבת אותו, בכל ליבה אפשר להבחין בכך במהירות ממבטה, והוא אוהב אותה. אולי זאת זוגיות נכונה בלי שקרים? גם על אחותי ובן חשבו שהם זוג מושלם עלי ועל בן בחיים לא יחשבו שאנחנו זוג מושלם, חבל שכך.

הפרק רק בונה את העלילה לאחר כך.

אז..

עריכה:

400 כניסות יאיא D:

אני לא מאמינה שאתמול כשראיתי את העשן

ולא היה לי מושג על השרפה, אז אמרתי יש! סוף סוף יש ענן גשם.

אני לא מאמינה ש חשבתי שהמטוס הקטן והצהוב שטס בסביבות שתיים בצהוריים מעל בית הספר שלי

הוא מגניב וחמוד.שיט.

יהיה זכרם ברוך של 41 ההורגים.