מהפרק הקודם:
"בן?" שאל טום כשנתקל בבן בסופר , "טום, אחי טוב לראות אותך" אמר בן בקול שמח
"אחי כמה זמן לא שמעתי ממך" אמר טום וחיבק את בן.
"מאז הבאלגן לא שמעתי כלום ממך." אמר טום, "מה קורה?" שאל טום במיהרות
"אתה יודע חיים, אני גר עכשיו עם אחות של אמילי" אמר בן
"לא היית צריך לעשות את זה אחי" אמר טום והסתכל על בן בוחן אותו
"בסדר... אבל עשיתי!" אמר בן בקול עצבני מעט
"אבל עדיין הפרצוף של אמילי היה שווה את זה!" חייך בן חיוך ערמומי.
פרק שמונה.
"היא תגלה." אמר טום בקרירות
"מה?" שאל בן כלא מבין, "היא תגלה את האמת." אמר טום בעצב
"נראה..." ענה בן באדישות.
"אתה אוהב אותה?" שאל טום לפתע, בן עיווט את פרצופו
ואז אמר "תאמת? כן! הרבה יותר מחשבתי שאוהב" אמר בן וחייך חיוך קטן
"אז... תדבר איתה! אני בטוח שהיא תבין." אמר טום
"באמת? אני לא! אני יודע שהיא לא תבין! היא פשוט תעזוב." אמר בן בקול עצוב.
"מגיע לה לדעת את האמת." אמר טום ובן הנהן בהסכמה.
***
ג'סיקה עזבה קצת לאחר הסרט, לא ידעתי מה אני עושה עם עצמי.
הרגשתי כל כך רע עם עצמי, כשג'סיקה סיפרה לי איך היא נפגעה הבנתי שאחותי נפגע פי כמה יותר.
רציתי למות,נכנסתי לחדר, וראיתי את אותו התיק שארזתי במהירות כדי לבוא לגור עם בן,
זאת הייתה החלטה של רגע, שום טיפת מחשבה או התלבטות.
נאנחתי בשקט ונשכבתי על המיטה נזכרת בשיחה עם אחותי, "מה האמת?"שאלתי את עצמי
"מה עם הקופסא?" המשכתי להיזכר.
"אני רוצה לדעת את האמת, " החלטתי וקמתי מהמיטה
***
נקודת מבט של בן
עליתי בדרך לדירה, השעה כבר הייתה מאוחרת מהרגיל,הזקתי כמה שקיות מהסופר,
"קייט כנראה כבר ישנה, ואני אוכל לראות טליויזיה ואז ללכת לישון" חשבתי במדרגות לפני הקומה שלי, הוצאתי את המבתפח מהכיס, ופתחתי את הדלת
"קייט?" שאלתי כדי לבדוק אם היא ערה,לא הייתה תשובה, סגרתי את הדלת ונעלתי אותה,
ניגשתי למטבח והנחתי את השקיות על השולחן, הסתובבתי וראיתי את קייט.
היא החזיקה את התיק על כתפה, "מה קרה?" שאלתי לא מבין
"אנחנו צריכים לדבר." ענתה באדישות. "אוקי." אמרתי וניגשתי לעברה
"מה קרה?" שאלתי
"אמילי הייתה פה."אמרה והביטה על הרצפה
"מה?... מה היא אמרה?" שאלתי במהירות
"היא הביא לך את זה" אמרה ולקחה קופסא מהשולחן.
"והיא דיברה על איזשהי אמת." הסתכלתי עליה,לא מבין
"אתה יודע על מה היא דיברה?" שאלה אותי, ידעתי
" לא" שיקרתי, לא רציתי לפגוע בקייט היא הייתה חשובה מידי
"באמת?" שאלה בדמעות
"אל תבכי" התקרבתי עליה וחיבקתי אותה, "אני אוהב אותך." לחשתי באוזנה
"גם אני אוהבת אותך, אבל אמילי.." אמרה קייט בבכי
"היא בסדר, תאמיני לי." אמרתי היא הביטה עלי מבולבלת
"אני מצטע..." התחילה להגיד, נישקתי אותה, היא לא התנגדה
היא חיבקה אותי, הרגשתי את הדמעות הקרירות שלי
משכתי אותה לחדר השינה.
היא נשכבה לצידי וחיבקה אותי,
"אתה יודע שאני אוהבת אותך." שאלה וחייכה חיוך קטן
"כה אני יודע." חייכתי ונישקתי אותה נשיקה קטנה שנגררה לנשיקה מלאה בתשוקה
היא הורידה את חולצתי מנשקת אותי בפרעות.
***
"מצטערת. בן." לחשתי ונישקתי אותו נשיקה קטנה במצח.
"אני פשוט לא מסוגלת." אמרתי ודמעה זלגה על הלחי שלי וקיררה אותי.
הוצאתי מהמגירה דף ועט.
אני אוהבת אותך
אבל אני לא מסוגלת. מה שעשינו לאמילי שבר אותי מבפנים
אני מרגישה כל כך רע.
אז החלטתי לתקן את הטעיות שלי,
אני עוזבת אותך. אני מצטערת. אבל האהבה שלנו היא אסורה
זה פשוט לא ילך.
כבר יש לי איפה לגור אז.. הכול יהיה בסדר.
אני מקווה שזאת לא הפעם האחרונה שניפגש.
אבל בבקשה אל תבוא, זה רק יחמיר את המצב.
אוהבת.
קייט
הנחתי את הדף. על השידה שלו,
ויצאתי מהחדר.
התיק שלי, שכבר סידרתי אותו היה מונח באמצע הסלון
"ביי." לחשתי כשיצאתי מהדירה,נעלתי את הדלת
ירדתי במהירות במדרגות.
ויצאתי מהביינין, האוויר היה קריר,
ואף אחד לא היה בחוץ.גשם ירד בחוץ. התיישבתי על המדרגות בכניסה לביניין
ראיתי מישהו מתקרב מרחוק,
"תודה שבאת בשעה כזאת." חייכתי עליו
"בכיף." אמר דיויד
"לא ברצינות, תודה!" אמרתי
"אין בעיה, לאן עכשיו?" שאל.
"אני יבוא עליה בבוקר" אמרתי והוא הסתכל על השעון שלו
"עכשיו 3 לפנות בוקר, אז יש לך 5 שעות להעביר, את עייפה?" שאל אותי וחייך
" לא ממש."חייכתי.
"אז? מה מתחשק לך לעשות?" שאל,
"מה עשית עד עכשיו?" שאלתי וצחקתי
"סתם עם חברים." אמר
"טוב... מה נעשה?" שאלתי
"מה אפשר לעשות בשעה כזאת
"בא לך ללכת לאכול משהו." הציע
"יש מסעדות פתוחות עכשיו?"צחקתי
"אני מכיר אחת." צחק
"בסדר. נלך."אמרתי
הוא חייך והלכנו לעבר המכונית,"שוב תודה." אמרתי כשנכנסנו למכונית הקטנה של אביו
"בכיף, כבר אמרתי לך" חייך דיויד והתניע את המכונית.
המכונית הייתה חמימה, והיא הריחה ממש טוב, הייתה בה את הקופסא הרייחנית תמיד אהבתי אותן.
הרמתי אצ הקופסא הרייחנית לעבר אפי,בשניות היא נפלה והתגלגלה לדיויד
"סורי..." צחקתי הוא צחק והביט לעברי.
התכופפתי להרים את הקופסא אך שמתי לב שדיויד מתקרב אלי
קפאתי במקום.
ההודעה:
הסיפור הולך להיגמר בקרוב...
בשבועיים הקרובים,אני אפרסם הרבה פרקים
אשמח שתגיבו ותגידו לי איך לשפר לקראת הסיפור הבא שלי
(שהולך להיות מהמם אני מקווה)
לא אכפת לי כרגע מכמות התגובות. הקבועיים תגידו לי אם אתם עדיין רוצים שאני יודיע לכם.
D:
אז...
פרק תשע יעלה ביום חמישי. D: לכל היותר. XD
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
כותבת סיפורים ™