Rainbow of Happiness

כאילו, רק לפעמים. לפעמים אני מאוד חכמה, לפעמים אני מאוד מוכשרת, לפעמים אני מאוד עלובה. סה"כ אני זאת אני, אני פשוט אני וזה הכל, נכון?
אני לא חושבת שיש משהו נהדר בלהיות חכם במיוחד, מוכשר במיוחד או יפה במיוחד. זה אפילו די כולא, שאנשים תופסים אותך בתור תכונה מסויימת או חושבים שאתה מנסה להיות משהו מסויים כי הם כאלו, כשאתה בסה"כ מתנהג ומגיב בלהט הרגע, לפי איך שאתה חושב שהכי כדאי. זה לא הכי צודק, לא הכי בוגר, לא הכי חכם, זה פשוט קורה וזה פשוט ככה ואין לזה טעם והחיים פשוט ממשיכים עם התובנות של כל אחד הלאה ...~