קודם כל, ברצוני להפנות אותכם לקישור הבא:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=758248&blogcode=13821448
תקראו אותו טוב טוב. כולל את התגובות.
ככה תלמידה מצטיינת וחכמה מרגישה במערכת שלכם. אבל היא עוד המקרה הטוב, כן?
במערכת החינוך הישראלית, תלמידים מגיעים כל יום בשעה שמונה בבוקר כדי לסבול רעב, כאבי גב וכתפיים (שמתפתחים לבעיות עמוד שדרה כגון עקמת), מיגרנות, התקפי חרדה על בסיס יומי, אלימות פיזית ומילולית אף מצד הצוות החינוכי, השפלה, ועוד. אין פה הכללה גמורה, כי יש מוסדות שמצליחים איכשהו לטובה, אבל זה המצב בהרבה מאוד מקומות. אני לא יודעת מה בדיוק אתם עושים או מתכננים לעשות, אני לא יודעת עד כמה אתם מודעים לחומרת המצב של המערכת החינוכית בארץ, אבל בואו אני אסכם לכם אותו קצת מנקודת מבט של תלמידה לשעבר:
קודם כל, המערכת לא פועלת נכון מיסודה. הלימוד מבוסס על הלימוד שהחל בתקופה המהפכה התעשייתית, שלימדה פועלים כיצד לעבוד, ומשתמשת בעיקרה בשיטת המקל והגזר. גם פה, עיקר תעסוקת התלמידים היא- כיצד לעבוד. לשבת, ולעשות עבודה ניירת, שעליה במקרה הטוב מקבלים ציון טוב ובמקרה הרע מקבלים ציון רע וצעקות מהמורים וההורים. ואם למישהו, חס וחלילה, יש בעיה לשבת בשקט במשך 6-10 שעות ביום? שולחים אותו לעשות איבחון לחשד של הפרעת קשב וריכוז. כי כמובן, זה לא נורמאלי שבן אדם לא מסוגל לשבת בשקט למינימום 6 שעות עם הפסקה של 10 דקות בין לבין! זה נהדר אם אתם רוצים לחנך דור של עובדי משרד, מה שבערך היה צריך במאה הקודמת, אבל כבר לא בימינו.
במילים אחרות, המערכת לא עומדת בדרישות העולם המתקדם, ולכן רוב התלמידים גם מקבלים ציונים נמוכים במבחנים הבין לאומיים. כיום הדרישות הם ללמוד לחשוב, לעבוד בצוות, להיות יצירתיים, לפתח סקרנות טבעית- כל מה שמערכת החינוך הנוכחית נכשלת בו- לתשומת לבכם. כל התכונות האלו חשובים בשביל פיתוח ופתירת בעיות, וכמובן מאוד מאוד חשובים ליצירת מנהגי העתיד. בכך שאתם מוותרים עליהם, אתם שולחים את ישראל לעתיד של התמוטטות מוחלטת. אולי יהיה לה עוד מזל, והיא תתפס לשלטון דתי.
עכשיו, זה לא שאין בכלל מה לעשות! בבקשה, אני מפנה אותכם לקישור הבא:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=723505&blogcode=13811442
משהו קטן שאני כתבתי. לא חייבים להוציא הכל לפועל, אבל לפחות חלק נכבד מהם, אני מאמינה שזה באמת יכול לעזור. מצטערת שהוא כתוב בשפה כל כך לא רשמית, שכחו ללמד אותי את זה בבית הספר כמו שצריך. אני משתדלת לצמצמם את הפערים בימים אלו.
הערה אחרונה, כרגע אני באישפוז יום פסיכאטרי, בעיקר בזכות המערכת החינוכית הנפלאה שלנו. אחרי שאני אצא מזה, ואתמקם בחיים, אני הולכת לבדוק מה עשיתם, במילים די גסות- להציל את התחת של דורות ההמשך. אם המצב נשאר כמו שהיה, זאת מלחמה. ואני לא לבד, אני אגרור אחרי עוד הרבה. אז בבקשה ממכם, תתחילו להזיז מהר מהר את העניינים, לפני שאתחיל להפוך את המדינה פה בשביל שכן יבצע שינוי, כי רק ככה כנראה מבינים. אבל אולי זה לא נכון, אז תוכיחו לי שלא, תוכיחו לי שאני עדיין יכולה לבטוח בכם, כי אני רוצה לבטוח בכם. אכפת לי מהמדינה הזאת, ואני לא רוצה לראות אותה מתמוטטת, בגלל שאנשים לא עושים את העבודה והתפקיד שלהם כמו שצריך. כל אחד ואחד במשרד החינוך, נמצא שם כי צריכים אותו, ואני בטוחה שזה בכלל לא קל לעשות שינוי כל כך גדול שנחוץ ולפקח על הכל- אבל אתם חייבים! כי עוד עשר שנים, עוד עשרים שנה, הכל ירד לטימיון. כבר עכשיו רואים את זה, במצב הכלכלי, באנשים החדשים שנכנסים לפוליטיקה, והכל רק יילך ויחמיר אם לא תתחילו להזיז את העניינים עכשיו. זאת לא האזהרה הראשונה שלכם, ולא האזהרה האחרונה, ואני בטוחה שאתם כן עובדים קשה כדי לשפר את המצב- אבל תעבדו קשה יותר. עתידה של ישראל כולה על הכתפיים שלכם. אני צעירה, אני לא יודעת הרבה, אבל אני רואה ששינוי חייב להעשות ממש בשנים הקרובות, וחייבים לנקוט אמצעים חסרי תקדים בשבילו. ואם אתם לא תנקטו, אחרים יעשו זאת במקומכם. כי אחרת, הכל אבוד.