אני פשוט
רוצה קצת שקט
די כבר לנדנד לי על החיים שלי אוקיי
אז אני לא חיה כמוך, אז מה? זה הופך אותי לפחות בן אדם? זה אומר שאני עכשיו ילדה רעה?
תעשי טובה כבר, תשחררי ממני.
אם את יודעת לסתום את הפה בפני אחרים, מה נסגר איתי?
אם את יודעת לכבד פרטיות של אחרים, מה לגביי?
כאילו ברצינות, מה כבר פאקינג ביקשת, לדפוק בדלת לפני שאת פותחת אותה?
בעצמה צורחת עליי שאני נכנסת לה לחדר שהוא סגור (דבר שאני אגב לא עושה כבר שנים, והיא עד היום, שאני כבר בת 19, ולא משנה כמה פעמים כבר הבהרתי וביקשתי לה את זה, לא עושה).
ובכלל הדרך שבא היא מקבלת את הבקשות שלי להרגיע את ההתנהגות שלה
כי אני כאילו אמורה לקבל בשקט את זה שיש לי בעיות ועוד לשמוע את זה מאמא שלי, אבל כשאני באה בתלונות לאמא אז אני כאילו פתאום נהפכת לרעה פה?
נראה לה שזה נורמאלי איך שהיא מגיבה ונותנת לעצמה להעלב אבל באותו הזמן לחשוב שאני מגזימה שאני מתעצבנת על זה שלא מביאים לי את מירב הכבוד שמגיע לי בתור בן אדם רק כי אני הצאצא של מישהו בבית הזה.
מה אסור לי לבקש שיפסיקו לנדנד לי בלי שיתחיל איזה ויכוח מטומם והיא תעלב
מה אני לא יכולה לחיות בבית הזה בלי שיכבדו את הבקשות שלי כמו שהם אומרים שהם מכבדים
איך אתם עוד מצפים שאח"כ אני אהיה כולי מנומסת ומכבדת, ג'יזס.
אין פלא שגדלתי להיות אנרכיסטית, כל החיים שלי מלאים בחוקים ובאנשים שסותרים אותם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: