אתם מודעים לכך שעדיין עשו רצח עם גם אחרי מלחמת העולם השנייה, ושממש עכשיו יש מחנאות עבודה בצפון קוריאה שמתפקדים כבר יותר מ50 שנה כן? גם אל תשכחו את הנשק הביולוגי ששוחרר על שכננו בסוריה, ואומנם הרבה התקוממו נגדו אבל "העולם נותר שותק".
וטוב, בסדר, יום השואה הוא על העם היהודי. זה גורם לי לתהות מה נסגר עם כל ניצולי השואה בחיים בעוני ובחרפה בישראל. זה אירוני כמה משקיעים לקראת היום הזה ובטקסים שלו, וכל שימור הזכרון בכללי, אבל לא טורחים אפילו להחזיק כמו שצריך את הקורבנות האמיתיים מכל הסיפור הזה.
ואתם יכולים לכעוס עליי כמה שתרצו, אבל היום הזה מבחינתי מלא בצביעות ותום מצד כל כך הרבה ישראלים. לא מבינה איך יכולה להשאר טיפת כבוד אחת אליו...
אנשים יכולים לכעוס עליי ולרדת עליי כמה שהם רוצים, אבל אין לכם באמת מה להגיד נגדי. אני יודעת מהי השואה, קראתי עליה, ומרצוני החופשי, חומר לכל החיים. ודווקא זה מה שחשף אותי לעובדה ששום דבר לא השתנה. נוח לנו לבכות על עצמנו, אבל כשאחרים נמצאים בדיוק באותה סכנה, לא באמת אכפת לנו. נוח לנו להתעלם ולהמשיך בחיינו, אבל כדרך חובה להמשיך לקיים את הזיכרון. כל מה שחשוב הוא הזיכרון, מה שממשיך לחיות ממנו כבר שייך לעבר, וכל השאר לא קשורים אלינו.
אתם... פשוט מחליאים אותי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: