.The Break of day

את המלחמות שלי כבר מזמן למדתי לבחור. לא נכנסת לויכוחים שאסור.

לאט לאט לומדת גם מתי לסתום את הפה - אני מודעת למגבלות שלי כבן אדם, ולמגבלות שלי כאני עצמי בפרט.

נפגעת בקלות, ועל כן למדתי לא להיכנס לאן שאסור. לצערי אני רק בת אדם, ועושה טעויות.

יותר מידי פעמים נתתי לעצמי להיכנס לאן שאסור. לתהות, לצפות, לקוות... לא נותנת לעצמי לשכוח ולהירגע. 

הדימוי העצמי שלי נמצא בלטה אחת מעל הקרשים. תמיד יש לאן ליפול, אבל מכאן אפשר גם לעלות. לא חיה בבועה משלה, אני מודעת טוב מאוד לכל מה שקורה סביבי. מודעת לאיך שאני נראת, מדברת, מתנהגת... אולי מודעת מידי, ועל כן למדתי לא להיפתח לאנשים אחרי טעויות עברו. לעיתים סגורה מידי, הרבה יותר מידי.

פסימיים מצפים לגרוע מכל ועל כן הם לא נפגעים. גם לאחר נסיונות אין ספור, לא הצלחתי להפוך לאחת. אולי חבל.

זאת אני ב60 שניות. 

בלוג אנונימי לחלוטין. אם אתם חושבים שאתם מכירים אותי, תפנו אליי בבקשה בפרטי. ספרו לי.

המשך יום טוב.