לפני כשלושה חודשים בצורה מפתיעה לחלוטין הודיעו לי שאני חולה בלוקומיה. וואו.
לא הרגשתי שאני חולה בכלל, הכל התחיל בגלל תא קטן שהשתבש לי בדם, כתוצאה: סרטן.
שלשום עברתי את הכימותרפיה ואני לא מאחל לאף אחד לעבור את זה, אפילו לא לאוייבים שלי.
סרטן זה משהו שאפשר להשוות אותו למחלה סופנית... אני אפילו לא בטוח שבעוד שנתיים תראו אותי רץ בחוץ.
הספקתי להתאהב, הספקתי להביא 100 הביתה, הספקתי... לאכול את הגלידה הכי טעימה בעולם!, הספקתי לקנות מחליק ב700 שקל ולא אכפת לי משום דבר כי בשביל מה עבדתי כל החופש?!, הספקתי להרביץ לילד אחד שירד על חבר שלי, הספקתי לקחת מקום 1 בתחרות!, הספקתי לנסות איך זה לגשת למבחן מבלי להתכונן בכלל..., הספקתי להיכנס לאתר פורנו להוריד סרטים ולהישאר ער כל הלילה, הספקתי לשבת ולעדכן את הבלוג.
כל הדברים שכתבתי לכם הספקתי לעשות מהיום שהודיעו לי שחליתי בלוקומיה.
עד אז- לא היה לי אומץ. עד אז מנעתי מעצמי ליהנות מהדברים הקטנים של החיים.
עד אז... לא הבנתי מה הם חיים. ודווקא בצורה מפתיעה שכזאת, שהודיעה לי שאולי הרבה לא נשאר לי, התחלתי לחיות.
אני לא רוצה לבוא ולהגיד לכם "תיהנו מכל רגע!" כי אני יודע שזה לא אפשרי.
אני לא רוצה לבוא ולהיכנס לראש של כל אחד ואחת מכם שקוראים את זה,
ולדרוש מכם לרחם עליי ולהגיד כמה העולם ככה ואחר... אני רק רוצה שתזכרו תדבר אחד, והוא שהחיים האלה לא הוגנים.
האחד שהתאהבתי בו בכלל לא יודע את זה, ה100 היה בכלל במקצוע לא חשוב, אחריי הגלידה כאבה לי הבטן, והמחליק בכלל התקלקל, קיבלתי תיק במשטרה אחריי המכות עם הילד, התחרות הייתה בכלל חידון בתנ"ך, ובמבחן בכלל נכשלתי, יחד עם הפורנו הורדתי גם וירוס למחשב.
אבל כל זה... לא משנה! כי אני יודע שעשיתי את מה שרציתי לעשות!
וזה מילא אותי בהרגשה הכי טובה! ההרגשה הכי טובה שזכיתי להרגיש בחיים האלה...
אל תשמרו דברים בלב, תוציאו אותם!
אל תאבדו פרופורציות, תנסו לייצב את עצמכם...
אל תתביישו להגיד לאדם שאתם אוהבים אותו, מניסיון זאת ההרגשה הכי מדהימה בעולם לשמוע את זה,
אל תעצרו את עצמכם!
תהיו אתם עצמכם בכל זמן נתון שיש לכם!
והכי חשוב... תשמרו על עצמכם, אין דבר יותר חשוב מהבריאות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Izaya